חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה, יום א’ 13.10.13, אחה”צ

צופות ומדווחות: תמר פליישמן
13/10/2013
| אחה"צ

בכל פעם שנדמה שהגענו לקרקעית התהום, המציאות מוכיחה שיש עמוקה ממנה.

אולי למי שלא עומדת מול האמבולנסים האלונקות ונוהל גב-אל-גב התמונות דומות. אבל הן ממש לא. כל בן אדם הוא סיפור ועל כל אלונקה מונחת טרגדיה. רק הכיבוש הוא אותו והרובים הם אותם והנהלים וההוראות הן אותן, ורק בגללן הילד בן השש, שבשעה עשר בבוקר נפגע בראש ממוט ברזל, ושאביו שמייד  טילפן לחבר מומחה למוח בירדן שמע שהילד חייב להגיע לשולחן הניתוחים תוך שעה אבל רק בכמה דקות אחרי שלוש הגיע הילד למחסום. כי עד שמנגנון הכיבוש אישר שהילד ואמו (לא האב) יכולים לעבור לבי"ח בירושלים עברו חמש שעות. חמש שעות גוזרות דין חיים.  והילד היה מטושטש, עיניים פקוחות אבל בלי מבט, ידיים שהתרוממו ללא מטרה וחזרו ונפלו כאילו מעצמן, והאב התחנן שייקחו גם אותו לביה"ח, שיהיה עם הילד שלו – אבל לא, רק האם, והאיש עמד ליד הילד שלא באמת ראה אותו ונגע בו והילד לא באמת הרגיש, ודיבר אליו והילד לא באמת שמע, ואמר לו: "זה אבא, זה אבא ילד שלי…" ושוב אמר, והתכופף, ונגע בו בגוף ובידיים ובקצת ראש שנשאר בלי תחבושות, כמו מי שנפרד, והתאפק עד שהאמבולנס התרחק, ורק אז התפרץ ממנו הבכי. וממני רק כשנשארתי לבד.

 

–           –    –    –     –     –    –    –    –    –    –     –     –     –     –     –    –    –     –

 

לא היה קל לעבור לצדו האחר של המחסום בשעה זו של אין-עומס:

הקרוסלה המובילה לתוך המתחם הייתה נעולה והחיילת האחראית על כפתור ההפעלה, אולי בזדון ואולי לא, ישבה בחוסר מעש, או בלשון הצבאית המחפיצה בני אדם: לא הזרימה אנשים פנימה. אישה שעמדה בכלוב מול חלון העמדה ניסתה למשוך את תשומת לב החיילת: "גיברת, גיברת…" קראה, ושוב: "גיברת, גיברת…" וחזרה וקראה, אבל ה"גיברת" לא הגיבה, והאישה הפסיקה לנסות ועמדה בין האנשים הדוממים שעשרות שנות דיכוי והשפלה אילפו אותם לקבל את הדין.

 

ומי שצלח את החיילת המתעלמת עלול היה כמו האיש בשנות הששים לחייו להגיע מול אנסטסיה שבעמדת הבידוק, שהורתה לאיש לפרוש לנגד עיניה את תכולת שלושת שקיות הפלסטיק שכבר חצו את מסוע הבדיקה, והאיש הוציא מהשקיות אחד לאחד: צינורות פלסטיק חלולים, כמה בתי מנורה, חוטי חשמל מגולגלים כפקעות, בלדחונים אחדים ועוד ושכמותם שנשפכו על הרצפה המזוהמת, ואנסטסיה הביטה בו ובהם והורתה לו לשוב ולמלא את השקיות בפריטים ולהעביר אותן שוב דרך המסוע, והוא עשה כפי שפקדה, והשקיות נכנסו ויצאו מהעבר האחר ואנסטסיה קראה לאיש לגשת לחלון ולהציג לפניה פריט זה ואחר ורק אחרי הבדיקה הרביעית, ואחרי שבדקה גם את התעודה ואימתה את זהותו שלחה אנסטסיה את האיש לדרכו.

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
      Tamar Fleishman
      Jun-8-2025
      קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
לתרומה