קלנדיה, יום א’ 8.11.09, בוקר
06:00 מחסום קלנדיה הרבה אנשים וצעקות קדמו את פנינו. אולם הכניסה מלא, התור מבולגן, צעירים דוחפים וקופצים מעל, הרבה מאוד גברים יושבים על הספסלים כדי לא להשתתף במהומה. לא מעט אנשים עומדים גם בכניסה לפתח ההומניטארי.
כל זמן המשמרת היו המון אנשים, צעקות ודחיפות והרגשה של חוסר שליטה.
אנשי ה-EPPI אמרו שמהתחלה טורטרו האנשים כשבכל פעם פתחו מסלול אחר והאנשים רצו ממסלול למסלול. גם הבדיקות התנהלו לאט:
משעה 05:10 -05:30 עברו 167 אנשים בתור אחד
משעה 05:30- 06:00 עברו 449 לעיתים במסלול 2 ולעתים ב-3.
משעה 06:00 – 06:30 עברו 343 כל פעם במסלול אחר
משעה 06:30- 07:00 עברו 66 בשלושה מסלולים
משעה 07:00 – 07:30 עברו 162 בשלושה מסלולים
משעה 07:30- 08:00 עברו 250 לעתים במסלול 2 ולעתים ב-3
משעה 06:30 – 08:00 עברו 630 אנשים במסלול ההומניטארי.
סה'כ 1444 במסלולים הרגילים + 630 בהומניטארי.
הכול התנהל לאט ובכעס, ברור הקשר בין אטיות הבדיקה בפנים והלחץ בחוץ: "עשרים דקות אני עומד באותו מקום" או "כמה זמן אנחנו בשביל לעבור 5 מטר".
רק אחרי 08:30 התמעט התור ואז החיילת שראשה היה מונח על השולחן ועיניה עצומות שוב פתחה פעם מסלול 2 פעם 3, ככה סתם לטרטר.
היו לנו חילופי דברים קשים עם הסרן קצין המת"ק שאיננו מבין מה זה תור הומניטארי ונוהג באדנות שקשה לסבול.
ביציאה דרך תור הרכבים ניקו לנו באלימות את חלון האוטו ופתחו את הדלת האחורית ולקחו את התיק של רוני ושקיות נוספות. בחור צעיר רץ אחריהם, לאחר מכן מכונית עם שני בחורים שתפסו אותם והחזירו את התיקים. כנראה שזו התארגנות שיש לה קשר למשטרה הפלסטינית. הם סרבו לקבל כסף ואמרו שחשוב להם שלא נפגע במיוחד מחסוםווטש.
מוכר הקפה הזעיק את המשטרה הפלסטינית שאמורה הייתה לבוא, חכינו עוד מספר דקות והלכנו. היה מאוד לא נעים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanMay-11-2026קלנדיה. אמבולנסים מחכים מול מחסום סגור
-