קלנדיה, יום ב’ 2.2.09, אחה”צ
נתניה ג. ופיליס ו.
פיליס מדווחת
14:45: א-ראם: במחסום היו מעט מכוניות. לא היו הולכי רגל ולא מעוכבים.
14:55: בעטרות לא היה תור – התנועה זרמה.
15:00: כאשר הגענו לקלנדיה, ספרנו תור של 8 אוטובוסים ממתינים בכיכר הצפונית. בתוך המחסום היה המון אנשים – שלושה תורים מלאים בסככה הצפונית וגם בשני המעברים הפעילים (2 ו-4), בערך 200 איש. טלפנו למוקד והחיילת שענתה הבטיחה לבדוק מה קורה. ליתר בטחון גם טלפנו למפקד המעברים, מהדי, אך לא הופתענו שהוא לא ענה והשארנו לו הודעה. איך שסיימנו להקליט את ההודעה, מהדי שלח לנו SMS קצר: "בדיון" אז סימסנו לו בחזרה על המצב במחסום. קבלנו ממנו תשובה: "בטיפול" ועוד לפני שהספקנו להגיד תודה כבר פתחו מסלול נוסף והכול התחיל לזוז!
15:35: התורים נגמרו, גם בסככה וגם במעברים הפנימיים. החלטנו לבקר במחסום עטרה ואח"כ לשוב לקלנדיה. למרות שהתנועה בכביש הייתה כבדה, עברנו בליל ללא עיכובים.
16:00: כבר שעלינו ברגל את הגבעה ראינו שאין תורי מכוניות משום כיוון. במחסום ניגש אלינו חייל אחד וביקש בנימוס לעמוד בצד כדי לא להפריע לתנועת המכוניות. הוא הציב אותנו ממש בתוך המחסום ונשאר לדבר אתנו. ליחס ידידותי כזה מזמן לא זכינו. הוא סיפר על ניסיון יחידתו בעזה ואיך בתור חובש הוא טיפל גם בפלשתינים פצועים. כמוכן סיפר שקציני יחידתו מקפידים להדריך את החיילים כיצד לפנות בנימוס לפלשתינים. ובאמת לא נצפו בעיות במחסום. החיילים לא הפריעו והתנועה המשיכה לזרום.
17:00 עד 16:30: חזרנו למחסום קלנדיה. כשהתקרבנו למחסום ליל נתקענו בתור ארוך ואטי של 40 רכבים שזחל במעלה הגבעה. לקח לנו רבע שעה להגיע למחסום שם החיילים הודיעו לנו שיש זריקות אבנים ובקבוקי תבערה בהמשך הדרך. הבנו שלא נגיע לקלנדיה אז הסתובבנו וחזרנו דרך חיזמה לירושלים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-