קלנדיה, יום ד’ 28.7.10, אחה”צ
15.15- 17.15
פקק אינסופי של מכוניות לכיוון צפון.
נתבקשנו על ידי ועדת הסברה להגיע למת"ק קלנדיה ולקחת אישורים עבור פלסטינים מנבי סמואל שהשתתפו בסרט על שטח סי והוזמנו לאירוע בסינמטק ביום שישי.
הגענו מוקדם כדי להספיק לפני שסוגרים את המשרד. פנינו לשרוול 5 למת"ק. סגור. החייל צועק ושואל, מה אתן רוצות. צועקות בחזרה ומסבירות שבאנו לקחת אישורים מן המת"ק. החייל לא פותח, מברר עם המת"ק. צועק לנו בחזרה: "במת"ק לא רוצים לראות אתכן". מתקשרות למת"ק, למוקד ההומניטארי, מבטיחים לחזור אלינו. מקבלות אישור לעבור. אחרי שהתיק שלי עבר את המגנומטר, ברמקול קוראים לי לחזור. החייל אומר לי להוציא את כל תכולת התיק. אני מוציאה טישו מדובלל, החייל: "מה זה?" זה טישו. תוציאי עוד, איפה הסכין? יש לך סכין? מוצאת מברשת שיניים, מדביקה אותה לזכוכית. "בשביל מה זה?" "זה בשביל לצחצח שיניים". יש זמן, אין מה למהר. אנשים מחכים לתסריך לבית חולים, יושבים יושבים ומחכים. אישה עברה בטעות במסלול המת"ק, נתקעת. חלון הומניטרי, תריסים מוגפים. מזגן פועל, כסאות מזוהמים. אין מגע עם החיילים. אנו עומדות לפני הזכוכית אולי יעבור חייל ויחון אותנו במבטו. החייל לא רוצה לתת לנו את האישורים, יבואו האנשים מנבי סמואל ויקחו הם את האישורים. מסבירות שסוכם שאנחנו נבוא לקחת. החיילים שלחו אותנו לשלום ואמרו לנו "תבואו מחר". זה מה שקרה לנו כישראליות, תארו לכם מה עובר פלסטיני הנזקק לשירותי המת"ק.
בחלק הצפוני הושלם הגידור לקראת הרמאדן, הצרת צעדים נוספת. נותר מעבר צר. הכיכר חסום למעבר ישיר לצפון, יש לנסוע לכיוון הנגדי ואז להסתובב.
הכל פקוק מכל כיוון אפשרי, אפשר כבר לתאר מה יקרה שם בעוד עשרה ימים בחום אוגוסט ועם המעברים הצרים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-