חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה, יום ה’ 31.7.08, בוקר

מקום או מחסום: מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
תגיות: התעמרות צפיפות
צופות ומדווחות: מילי מ', תמר א' (מדווחת)
31/07/2008
| בוקר

מחסום קלנדיה, 6:45 –
9:00

עוד מחוץ למחסום שמענו את צעקות המחאה.
התורים השתרעו כמעט עד לקיר האחורי של סככת ההמתנה, האנשים בכלובים המובילים אל
הקרוסלות החיצוניות עמדו בדוחק רב, וגם לפני חמש עמדות הבדיקה, שכולן היו פתוחות,
היו תורים ארוכים. הבדיקות היו איטיות וזמן ההמתנה היה ארוך. אנשים דיווחו שהגיעו
ב-4:00 בבוקר, שהמחסום נפתח רק ב-6:00, ועדיין הם עומדים בתור. מתי יגיעו לעבודה?
ב-9:00? ב-10:00? חצי יום עבודה ילך. כל יום זה כך, הם אמרו, לא רק היום.

אחד אמר שהוא יוצא כל בוקר ב-4:00 מהבית
כדי להגיע בזמן לעבודה. הוא עובד עד 6:00-7:00, חוזר הביתה ב-8:00. מתי יש לו זמן
למשפחתו? והוא עוד גר קרוב. מה עם אלה שמגיעים משכם? מתי הם צריכים לעזוב את
הבית?

אחר אמר שהוא מהכפר קלנדיה ועובד בעטרות.
פעם היה רק צריך לחצות את הכביש כדי להגיע לעבודה. היום יש גדר לאורך הכביש, אמנם
עם שער בדיוק שם איפה שפעם עברו, אך איש אינו מורשה לעבור בשער הזה והוא תמיד נעול.
לכן צריך לנסוע מהכפר קלנדיה מערבה לרפאת, מרפאת צפונה לכיוון רמאללה, לפני הכניסה
לרמאללה לפנות מזרחה לכפר עקב, בכפר עקב לפנות דרומה עד שמגיעים לעטרות – בסך הכול
נסיעה של עשרה ק"מ במקום חציית כביש. ובין כפר עקב לעטרות עומד מחסום קלנדיה שגוזל
זמן נוסף.

אחד אמר שהוא בדואי ממשפחה שגורשה ב-1948
מאזור באר שבע. התיישבו באזור בין בירנבלה לירושלים. כאשר נבנתה החומה נשארו הבית
והאדמה בצד ה"ישראלי" של החומה. מאז אסור לו להגיע לביתו. תחילה עוד "התגנב" דרך
החור בחומה בבירנבלה, אך פעמיים נתפס ונשלח לכלא, ועכשיו הוא מפחד, וממילא החור כבר
נאטם ואין עוד דרכי מילוט. הוא הגיש בקשה לאישור כניסה לישראל (כלומר לביתו) למת"ק,
אך כל פעם אומרים לו לבוא בעוד חודש.

אחד כבר עבר את הכלוב ואת הקרוסלה, אך
נכשל בבדיקת כף היד. אתמול עוד עבר, היום כף היד לא תאם עוד את צילום כף היד במחשב.
תופעה נפוצה בקרב עובדי כפיים שטביעות האצבעות שלהם משתנות בעקבות החומרים עמם הם
עובדים. האיש ישב על הרצפה בין הקרוסלות לעמדות הבדיקה וחיכה לפתיחת המת"ק כדי
להוציא צילום חדש של כף היד. "שיחליף את היד", הציעו העדים למזלו הרע באירוניה
מרה.

ב-7:00 התקשרנו בפעם הראשונה לסגן מפקד
המחסום. הוא טען שהלחץ ישתחרר בעוד 10-15 דקות. ב-7:30 הכול היה כפי שהיה חצי שעה
לפני כן והתקשרנו שוב. הוא אמר שהוא עכשיו בישיבה, אך בעוד כחצי שעה יבוא לברר מה
קורה. הסבנו את תשומת הלב של החייל בביתן ליד הקרוסלות לכך שכבר מזמן לא העבירו
אנשים בקרוסלות ושהמעבר ה"הומניטרי" לא נפתח כלל. הוא טען שאינו יכול להעביר אנשים
כי התורים לפני עמדות הבדיקה עוד לא התרוקנו. ביקשנו ממנו להסתכל: לפני כל עמדה
עמדו רק כעשרה אנשים. הגיע שוטר ופתח את המעבר ה"הומניטרי". הודיעו ברמקול שהוא
מיועד רק לנשים ולגברים מגיל חמישים ומעלה. אנשים סיפרו לנו שגירשו משם אדם בן 49
באמירה שיחזור בעוד שנה.

ב-8:00 אורך התורים עוד לא השתנה. ב-8:15
סגרו את המעבר ה"הומניטרי" למרות שעמדו שם עוד כמה עשרות אנשים


__._,_.___

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
      Tamar Fleishman
      Nov-30-2025
      קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
      צפה באלבום המלא
לתרומה