קלנדיה, יום ו’ 26.7.13, בוקר
יום השישי השלישי לחדש הרמדאן 
גם ביום השישי הזה כבקודמיו נשמרו הנהלים בקפידה, ההוראות שוננו, הקריטריונים היו קשוחים, האיסורים היו ידועים והסדר נשמר.
כי רק כך, בקריטריונים ובסדר מלווים ברובים שלופים, באלות דרוכות, בשנאה הנבטת מעיני האמונים על הסדר ובקול שבגווניו נשמעים אדנות וזלזול, רק כך, כשלא נותר סדק לאלתור או לרוחב לב – הסדר הוא מופתי והלב מאובן.
רק כך אפשר לשלוט ולווסת את נהירתם של 
עשרות אלפי בני אדם המתדפקים על השערים, רק בתוקף אלו אפשר להחזיר לאחור רבים כל כך, להיאטם בפני תחנוני בני אדם העושים את הדרך משעת הזריחה, הנושאים שטיח תפילה על שכם ומוכי חום ומותשים מהצום הגיעו לפתחו של מחסום קלנדיה מקווים לטוב.
רק בתוקף הקריטריונים והסדר אפשר בהניף יד והרמת קול להשפיל אב לעיני ילדיו האוחזים בידיו והנושאים אליו עיניים כלות, רק בשם הסדר אפשר להתיש מבוגרים וילדים שאלות קנטרניות ולחקור 
ילדים על שמות אחיהם וסדר לידתם או לשאול אדם: "כמה אחמדים יש לך במשפחה?"
בשם חוקי היום הזה מופרדות נשים מבעליהן וסבים וסבות מנכדיהם, נשים נאלצות להמתין זמן רב בשמש הקופחת עד שיופיעו או לא הבעלים.
וכשהמערכת מתהדרת בהקלות הניתנות לפלסטינים לרגל חג הרמדאן, יש תחושה של חמיצות וכזב, אולי משום שמשמעות האישורים היא בעיקרה איסורים, כי הילדים/הגברים שגילם נע בין 12 ל 40 – מנועים מלקיים את מצוות דתם, ומשום 
שבאותן שעות שבין שחר לצהרי היום חדלים להתקיים אישורי מעבר אחרים, אין פלא שאלפים רבים שברשותם אישורי מעבר מסיבות עבודה או בריאות או ביקור משפחות, הגיעו מבעוד לילה לרחבת מסגד אל-אקצה, לנו שם והמתינו לצהרי יום השישי כדי לקיים את התפילה.
על קיום הסדר כהלכתו חשבו עד אחרון הפרטים ואפילו את אנשי הסהר האדום מישטרו לשם כך. הם, העושים מלאכתם בהתנדבות, נדרשו להגיש את מועמדותם במשרדי המנהל האזרחי בטרם חודש הרמדאן, שם ערכו להם "פרופילינג": בדקו את מידת מסוכנותם ובסופו של תהליך הנפיקו רשימה הכוללת 25 שמות המורשים לשהות במתחם הפנימי המצוי בסוג של סטריליות ביחס לכלל הפלסטינים (מסימני הגזענות הלא סמויה שלפיה השהייה או ההמתנה או העמידה בשטח העצום הזה אסורה לפלסטינים. מותר להם רק לנוע מפתח אחד למשנהו לפי פקודת הריבון). מתנדבי הסהר האדום שלא עברו את סינון המערכת נאלצו לעמוד מחוץ לחסימות המתכת והבטון.
המוח שקדח את התבשיל המוזר הזה, מנפיק בכל שבוע אזיק פלסטיק צבעוני, שקצין מת"ק עונד בכל בוקר יום שישי על אמת ידם של "הנבחרים" כדי שלא יתחכמו ויתחלפו. ומחשש פן יכינו מבעוד יום אזיקים וחלילה יערימו על המערכת, בכל שבוע מוחלף צבעו של האזיק.
ביום שישי השלישי לחודש הרמדאן צבע האזיק היה אדום.
את מהלך העניינים והסדר בשעות המיועדות למעבר לתפילת יום השישי באל-אקצה סיכמו הקצינים והשוטרים בשביעות רצון רבה. פחות מרוצים היו בני האדם שנמנע מעברם. ואיש אחד שנהדף בגסות ובאלימות בידי שוטרי מג"ב קרא אלי: "תצלמי!" והעומדים לידו – צמודים זה לגופו של זה נדחפים לאחור כאילו היו דבוקת אדם חיזקו את בקשתו בהנהון ראש.
כי החרפה והבושה והכלימה אינה שלהם. היא שלנו. וצלמתי, אותו ואותם ואותנו.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-
