קלנדיה, נגישות במחסום
בדרך אל צדו הפלסטיני של המחסום ראיתי ממרום הגשר מאבטחים מתגודדים סביב בחור פלסטיני שהוצמד אל קיר בפינה נסתרת. היה דבר מה תמוה במראה שלא ידעתי את פשרו.
בעבר האחר הקדים את פני באסל שסיפר שפרץ שם, במחסום הרכבים, וויכוח בין מאבטח לפלסטיני שהגיע על אופנו, באסל לא ידע את סיבת הוויכוח רק שמע שהמאבטח צעק לפלסטיני “תסתום את הפה שלך”, “לא”, ענה הפלסטיני, “תסתום אתה את הפה שלך” המאבטח חזר על הקריאה “תסתום את הפה” והזעיק את חבריו. המאבטחים סובבו את הפלסטיני, גררו אותו ואת אופנועו אל הפינה שליד הקיר התוחם את המחסום והטיחו בו אגרופיהם.
משבאו המכים על סיפוקם שחררו את הקורבן החבול שנסע בעזרת חבר לטיפול רפואי. האופנוע נשאר חונה ליד הקיר.
והמאבטחים? – אלו המשיכו במלאכתם כמו לא היו הדברים מעולם.
מה עוד שראוי לציון אלו המעברים הצרים כל כך בבטודנות שתוחמות את הדרכים בצדו הפלסטיני של המחסום, כמה צרים? כל כך צרים עד ששני גברים שלוו אישה נכה בכיסא גלגלים נאלצו להוציאה מהכסא, לתמוך בה אל מעבר לבטונדה ואת הכיסא שרחב מכדי לעבור במקום שיועד למעבר, נאלצו לשאת מעלה, להשיבו לקרקע, להושיב את הנכה בכיסא ורק אז יכלו להמשיך ולדחוף את הכיסא ולהוביל את האישה לייעדה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-
