קלנדיה - סגר פסח. דממה וריק

סגר פסח. דממה וריק.
תושב מחנה הפליטים אמר: רע, הכל רע, אין עבודה, אין אוכל בבתים.
למרות מראה משובב של פירות ראשית הקיץ, אי אפשר שלא להרגיש בגרון את המועקה הכבדה.
בדרך אל, עצר אותי לשיחה ידידותית אחד ממאבטחי מחסום הרכבים, אמר שחיכה לפגוש בי כי אחרי שביום שישי של הרמדאן, כשעמדנו בנקודת הבידוק ודיברנו, הוא הירבה לחשוב על מה שאמרתי, “אני לא מסכים עם כל הדעות שלך, אבל על הרבה דברים שאמרת חשבתי אח”כ וזה השפיע עלי”, טען.
הבחור המשיך לדבר על העוול שנעשה לעדתו, העדה האתיופית, על הפקרת הילדה היימנוט קסאו, על כך שלהם אין קול ולדבריהם אין תהודה. הסכמתי עם דבריו ותמהתי למה אינו רואה מקבילה בין יחס הממסד לאתיופים לבין יחס הממסד לפלסטינים? בכנות נוגעת ללב הבחור לא שלל את הדברים והוסיף שישמח לשיחות בעתיד.
עוד זה מדבר והצטרף לשיחה האמח”ש (=אחראי המשמרת), הצביע על מסך הטלפון, נישק אותו בלהט וסיפר שברגע זה שוחרר סרטון של שכנו, החטוף רום ברסלבסקי מה שמעיד שרום חי. שני בני שיחי לא שללו את דברי על כך שהמלחמה האין-סופית הזאת עלולה לגרום למותם (גם) של החטופים.
ועל המציאות בסגר אין לי אלא לשוב ולהביא את דבריו של אלבר ממי :
“הארץ מתנהלת בקצב חגיו המסורתיים (של הכובש), אפילו הדתיים, ולא על פי חגי התושב: השבתון השבועי הוא זה של מדינת האם, דגל עמו הוא שמתנוסס מעל לאנדרטאות, שפת אמו היא שמאפשרת את התקשורת החברתית: אפילו לבושו, מבטאו, מנהגיו, סופם שיוכתבו לחיקויו של הנכבש. הכובש נוטל חלק בעולם עליון, ואינו יכול לקטוף אוטומטית את פרותיו“.
/דיוקן הכובש (עמ’ 38) תרגום: אבנר להב
תיאור מיקום
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-