חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה: תגרות אבנים בין הצבא לנערים

צופות ומדווחות: רוני ה', נורה א', דבורה ג', ולי-טל י'.
20/01/2004
| אחה"צ

אפשר היה לומר שהייתה משמרת שקטה, אלמלא החליט הצבא לירות כדורי גומי, וכפי שסיפרו לנו, וגם גז מדמיע בנערים של מחנה הפליטים קלנדיה. כפי שסיפרו לנו, נפצע נער אחד ברגלו ואושפז בבית החולים, והשמשה הקדמית של מונית פלסטינית נוסעת התנפצה – שניהם כתוצאה מהירי. בתחנת המוניות שמול גדר “הביטחון” (שמגיעה כעת עד לכביש הראשי) הצהירו נהגי המוניות, פה אחד, שהצבא הוא שמתחיל בהתגרויות, כשהחיילים עוברים את הגדר שליד שדה התעופה לשעבר עטרות עוד לפני שנזרקות אבנים (זו בד”כ ה”הצדקה” לפתיחה באש) לדברי הנהגים, היום החיילים גם היכו כמה נערים. אנחנו, מצדנו, ראינו בבירור את הג’יפ הצבאי וכשישה חיילים על הגבעה, ואף שמענו ירייה ב-16:45 שהייתה, כפי הנראה, האחרונה ב”קרב” שהתנהל לפני שהגענו. יריות של צה”ל בנערים בקלנדיה, כפי שדווחו גם בידי משקיפות אחרות השבוע, הפכו שוב לנורמה מסוכנת! האם רק מותו של נער פלסטיני נוסף ישים קץ ליריות (לתקופה מסוימת), כפי שהיה לפני כחודש? דיווחנו מיד ליובל ממוקד החירום (ההומניטרי) של הצבא. ב-19:30 התקשר שי, הקצין הממונה, לרוני, כדי לשמוע ממנה פרטים על האירוע. (הטלפון שלו היה מעין המחשה שהצבא לוקח את הדיווחים של מחסומווטש ברצינות ומדגיש את החשיבות שבדיווחים בזמן אמת על ארועים חריגים!)

לפני שהגענו לקלנדיה, נסענו לבדוק את המצב בענאתא. מצאנו שם חיילי מג”ב ליד המחסום שבדקו תנועת מכוניות והולכי רגל בשני הכיוונים. כשהגענו ב-15:00 הייתה שיירה של כעשר מכוניות. רק חייל אחד בדק (שני הצטרף פה ושם), וכשהבדיקה הייתה טיפה יותר יסודית, התארך התור מיד ל20-30 מכוניות ממתינות. המג”בניק הבודק הסביר (בלי עוינות) שההוראות הן לתת אך ורק לבעלי ת.ז. כחולות או לבעלי אישורים בתוקף לעבור. הוא ידע שלפעמים נותנים לצעירים מאוד או לקשישים לעבור, אך הוא פעל אך ורק לפי ההוראות.

לפתע ראינו ג’יפ צבאי דולק אחר זוג שקודם לכן יצא ממכונית, לאחר שהגבר טען שאישתו “שכחה את תעודת הזהות שלה בבית” – ואז ניסו לעקוף את המחסום בשביל פנימי. לרוע מזלם ראו אותם – הם נתפסו ונשלחו חזרה. לא היו מעוכבים.

בקלנדיה צפון היה תור אחד בלבד של כמאה הולכי רגל שהתקדם בקצב סביר. לא היו מעוכבים.

זמן קצר אחרי שהגענו, פנה אלינו פ, איש כבן 30, לעזרה. הוא בעל ת.ז. כתומה ונושא עמו כרטיס מארגון רפואי שבו הוא עובד כחוקר. סרבו לתת לו לעבור. פגשנו את האיש כבר בעבר (ב-6 בינואר), כשחיכינו יחד אתו במשך קרוב לשעתיים בקור עז שמפקד המחסום, סרן אוריאל מהמשטרה הצבאית, יגמור את הבירור הביטחוני עליו (לפני כן דחה את תעודתו כ”זיוף שלומיאלי”!) – לבסוף נתן לו ללכת לעבודה במרפאה שבקרבת מקום – וזאת באיחור של שעה. אך היום הציג אוריאל מסמך צה”לי שמגדיר כעובדים רפואיים אך ורק רופאים, אחיות ורוקחים. לאחר מכן נתן לאיש לעבור בלי בדיקה ביטחונית, אחרי שהזכרנו לו את המקרה הקודם וביקשנו לקצר את התהליך. יחד עם זאת רשם את שמו של האיש והזהיר אותו שבעתיד לא יעבירו אותו בלי אישור עבודה, ושעליו לגשת למת”ק בית אל להסדיר את ענייניו.פ סיפר לנו שמאז שפגשנו אותו לראשונה עבר את המחסום כמעט מידי יום בלי בעיות – הרי לכם נהלים עקביים! (

יתכן שאוריאל מפקד המחסום למד כמה דברים במהלך שירותו בקלנדיה – היום ראינו, איך הוא מלווה אדם מסורב מעבר חזרה אל מחוץ למחסום. – “כל אחד יכול להדפיס לעצמו כרטיס כזה”, הסביר בשקט. “אני לא אומר שזה זיוף, אני פשוט מציין שזו הפקה קלה מאוד!”

  • א-ראם; מחסום ועיירה (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום א-ראם נמצא כשני ק"מ מדרום למחסום קלנדיה וכ-300 מ' מצפון לצומת נווה יעקב, בפאתי שכונת דאחית אל בריד. המחסום הוקם בשנת 1991 כמחסום כניסה לירושלים רבתי, נמצא בתוך שטח פלסטיני שסופח לירושלים ב-1967.
      בפברואר 2009 הושלמה הבנייה של חומת ההפרדה סביב העיירה אר-רם. העיירה הפכה להיות  מובלעת פלסטינית (שטח B) שכונת דחית-אל בריד הצטרפה למובלעת,  המחסום נסגר בחומה. החומה נבנתה על הכביש שהוביל לירושלים. מאז המצב בעיירה התדרדר.בתים נטושים וחצי גמורים, רוב בתי העסק נסגרו. הזנחה קשה בסביבות הגדר וברחובות. מי שיכול היה עזב. עודכן בינואר 2024
      חפירת הכביש השקוע לישראלים
      Anat Tueg
      May-21-2022
      חפירת הכביש השקוע לישראלים
  • מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.

      מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.

      .

      מחסום ענאתא: עזובה
      Ronny Perlman
      Dec-10-2025
      מחסום ענאתא: עזובה
  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
      Tamar Fleishman
      Nov-30-2025
      קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
לתרומה