קלנדיה
"ארץ עבור כלבים"
06:13-07:30 לצערנו יכולנו להגיע רק ב06:13- ונחשפנו ל3 תורים של פועלים שהתארכו עד למגרשי החניה. מתנדב זר, שהיה בצד השני של הגדר, דיווח שהאנשים יוצאים מהמחסום בקצב איטי מאוד. נראה כי החיילים המבצעים את הבידוק, עובדים לאט מאוד. עובדה נוספת שלא עזרה למצב ,היא נוכחותה של חיילת שלא הבינה כנראה את תפקידה והפגינה חוסר יוזמה ופתחה את הקרוסלות רק כשקבלה הוראה מפורשת מהקצין או מהשוטר, שלא תמיד היו נוכחים במקום.
השער ההומניטרי היה פתוח כשהגענו ונפתח בפרקי זמן תכופים עד : היה ויכוח בין החייל ואדם שכבר עבר את השער ונמצא בתא שקיים לפני הקרוסלה שדרכה עוברים בסוף כדי להגיע לעמדות הבדיקה. אותו אדם נלקח ע"י החייל ושוטר. לקהל הגדול שהמתין להכנס דרך השער ההומניטרי, נאמר, בגסות, שהשער סגור מעכשיו ועליהם לעמוד בתורים הרגילים. היות ולא היה אף אחד להנחות את החיילת לפתוח את הקרוסלות, הן נשארו סגורות. (וזאת למרות שאנחנו ואנשים ב"כלובים" ניסו לתפוס את תשומת לבה). והאנשים החלו להיו חסרי שקט. עד כדי כך שהגברים לא נתנו לנשים לעבור מחוץ לתור, מה שהם עושים בד"כ.
אדם, שתורו נשמר לו ע"י אחיו, הרחק ליד מגרש החניה, הגיע לשוחח איתנו. הוא התבדח: הנשיא בוש הגיע לבקר בארץ והביא איתו את כלבו. כשהגיע הזמן לעזוב, הכלב סרב להכנס למטוס. "למה? למה?" שאל בוש. הכלב השיב, ,"זו ארץ עבור כלבים."
בסוף, החייל חזר (ללא האדם "המפריע"), פתח את השער ההומניטרי ודאג לפתיחת הקרוסלות.
עזבנו ב07:30. היו עדיין תורים אבל "רק" עד קצה הבקתה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-