חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: אורית דקל, עפרה טנא (מדווחת)
24/01/2014
| בוקר

הגענו כמה דקות לפני השעה תשע בבוקר, באזור הבדיקה הביטחונית של  המכוניות עמדו  כמה מכוניות משטרה. שוטרים? חיילים? ערכו בדיקות למכוניות נכנסות. עלינו דלגו.

מגרש ההחניה העמוס בישר את הצפיפות שקבלה את פנינו בסככה.

שלושה טורים ארוכים מאד; שער "הומניטרי" פעיל; כל העמדות בפנים פועלות. הרבה קצינים וחיילים  ולובשי מדים למיניהם טורחים להפעיל את מנגנון השליטה ביעילות ובאדיבות ביחסם אל האזרחים ואפילו אלינו.

האנשים  בתור דווחו על עמידה של שעה ורבע, שעה וחצי. אך מתברר שלצבא יש קנה מידה אחר. הם מודדים את זמן ההמתנה של האזרחים רק מהרגע בו עברו את הקרוסלות…. ובמדידות התפוקה והיעילות שלהם התוצאות משביעות רצון (את רצונם). התורים הארוכים שמחוץ לקרוסלות הם כנראה באחריות הרשות הפלסטינית? ואולי האחריות היא של האנשים עצמם שמטרידים את המשטר ובאים לחצות את המחסום בדרכם לתפילה, לבית חולים, ובימי חול – לעבודה.

העומס מעלה חשש בקרב הממתינים שלא יצליחו להגיע לתפילה. והנה מפציע קצין המשטרה המוכר לכולנו והוא פותח עבור בעלי הרישיונות לעלות לתפילה את השער ההומניטרי לפרקי זמן ארוכים ומאפשר מעבר מזורז של המתפללים

ב10:30 מגיע למחסום אב עם ילד כבן 10. הילד מוזמן לבית החולים לאותו היום. לאב יש היתר מסחר אך לילד אין רשיון מעבר.  בתחילה מעברם מעוקב אבל לאחר השתדלות  מתגייסים כוחות הביטחון במקום ומנפיקים  לילד אישור. זה אכן אפשרי!!! כשיש רצון טוב ונכונות להקשיב ולעזור

 התורים הצטמצמו, רוב המתפללים כבר הזדרזו ועברו בדרכם  למסגד ואנחנו הזדרזנו להימלט מהמקום הרע הזה

במעבר המכוניות החיילת (גם היא ידידותית) הציגה לפנינו מוט מעץ, נבוט? אולי מקל בייסבול – שלל שנמצא בידי חורשי רע (לטענתה) ובקשה שגם על זה נדווח. נקווה שהצבא הטוב במזרח התיכון (כפי שמצהיר שר הביטחון) יוכל להתמודד גם עם נבוטים.

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה