קלנדיה
בוקר מעודד בקלנדיה
רק שלוש מתוך חמש תחנות הבידוק היו פתוחות כשהגענו בשעה 5:15 והתורים הגיעו לתוך החניון, צלצלנו למת"ק וקבלנו את התשובה שאנו רגילות לקבל בזמן האחרון: אין מספיק כוח אדם לפתוח אל כל התחנות. מאידך, קצב ההתקדמות בשרוולים היה יותר טוב הבוקר מאשר באותה שעה בשבועות קודמים, ובשיחות עם הממתינים הרגשנו פחות מתח ורוגז. אדם אחד גם דיווח לנו שהמעבר היה מהיר וקל יום קודם. התחנה הרביעית נפתחה בשעה 5:55, החמישית בשעה 6:00, ואחר-כך קצב המעבר השתפר עוד יותר.
בשעה 6:00 קצין מת"ק שהכרנו לפני מספר שבועות הגיע למחסום ושוב שוחח אתנו על המצב. הוא הכחיש שהסיבה שרק שלוש תחנות היו פתוחות לפני השעה 6:00 הייתה מחסור בכוח אדם והצביע על בעיות עם המחשבים. מזה הבננו שהייתה כוונה לפתוח אותם לפני 6:00. בכל מקרה, שוב הדגשנו את חשיבות פתיחת כל תחנות החל מהשעה 5:00, אפילו אם רק לנסיון. הקצין גם שיתף אותנו בתאוריה שמספר האנשים המגיעים למחסום משתנה מיום ליום כי בימים מסוימים חלק מן העובדים נשארים לישון במקומות העבודה שלהם. אולי זו הייתה סיבת המעבר הקל יותר יום קודם, למשל.
חייל מת"ק המוכר לנו כאחראי ויעיל הגיע בשעה 6:10, מיד פתח את השער ההומניטרי, והמשיך לפתוח אותו כל פעם שקומץ אנשים הצטבר לידו, בבוקר של עבודה למופת.
בשיחה נוספת עם קצין המת"ק, הוא הכיר בכך שסוף ינואר-פברואר הייתה תקופה קשה במחסום. אבל הוא העריך שגם ביום (כמו היום) שרק שלוש תחנות בידוק פעלו לפני השעה 6:00, השיא ייגמר בשעה 7:00 או 7:15 (לאומת קרוב לשעה 8:00, כפי שהיה בשבועות הקודמים בימי שלישי). הוא גם נשאר במקום לראות את התוצאה – שבסוף הייתה עוד יותר טובה ממה שהוא ניבא: בשעה 6:45 התורים נעלמו והמגיעים למחסום כבר יכלו לעבור חופשי לאזור השרוולים. בשיחה האחרונה עם הקצין, הסכמנו שבנוסף לעבודה טובה של החיילים, פיקוח הוא אלמנט מאוד מועיל בשעות השיא בבוקר, והזמנו אותו לבוא כל יום.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-
