חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: חנה ש., רונית ד. (מדווחת)
12/03/2014
| בוקר

בוקר גשום ושקט בקלנדיה
5:25 – גשם ורוח הבוקר בקלנדיה. בפנים שקט. אין תור. מוכרי הבייגלה אומרים שאין אנשים בגלל הגשם – פועלי הבניין לא יוצאים היום לעבודה. 4 אשנבי בידוק פתוחים ובמכלאה אחת בלבד הקרוסלה עובדת. זה מספיק. כשנוצר קצת תור פותחים אחת נוספת. אחרי כמה דקות נפתח אשנב בידוק חמישי. במחסום הרכבים לעומת זאת ראינו צפיפות כרגיל ומבפנים שומעים את צפצופי המכוניות.

5:40 – מגיע מאבטח ונכנס ל"כלוב" של כוחות הבטחון. חיילת מציצה משם ומברכת אותנו בבוקר טוב. גם היא אומרת שהיום אין הרבה אנשים. היא חוזרת פנימה ומדי פעם מכוונת את האנשים ברמקול לאשנבים הפתוחים – היא מכריזה בערבית שכל האשנבים פתוחים ומברכת "צבאח אלחיר" (בוקר טוב). כך שלא מתפתחים תורים ארוכים בשום שלב. חלק מהאנשים שרואים שאין תור מתעכבים בסככה על הספסלים: אוכלים, שותים קפה, מעשנים סיגריה או מתפללים. התחושה היא שאין צורך למהר ולהידחף היום.

כמה דקות אחרי 6 הגיע השוטר עם חיילת נוספת שהחליפה את חברתה, ומייד אחריו הגיע הנגד מהמת"ק. הם נותרו מחוסרי עבודה. אין צורך לפתוח את המעבר ההומינטרי כי אין תור. כולם עוברים במעבר הרגיל בלי בעיה.

6:10 – הגיעו 2 בחורים ובחורה מ"זכויות אדם כחול לבן". את הבחורה כבר פגשנו בעבר. הם מחזיקים את הפתקים לחלוקה לפלסטינים (ר' דוחות קודמים). לשאלתנו אמרו שיש אליהם פניות, הן בטלפון והן במייל. עזבנו.

בשער המכוניות תור ארוך כרגיל. הפעם אחרי בדיקת ת.ז שאלו מאיפה אנחנו. התשובה "מחסום וואטש" סיפקה את החייל. עברנו והגענו לעיר עוד לפני הפקקים.

 

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה