קלנדיה
עם הגיענו בשעה 09:10, הגיע התור כמעט עד הספסלים. המקום היה מלוכלך והפחים מלאים על גדותיהם. רק שלושה מעברים פנימיים היו פתוחים והתור כמעט ולא התקדם. לאחר כעשר דקות חלה תזוזה בתור ומספר גדול של אנשים נכנסו פנימה. ואולם בתוך מספר דקות התארך התור שוב עד הספסלים.
מימין היה תור נפרד לנשים, בהן קבוצת נשים שהגיעה מרמאללה. בתשע וחצי חלה תזוזה ותור הנשים התקצר בחצי. החיילת במת”ק שאליה פנינו בעניין העומס הסבירה שמתקיים במקום תרגיל ושעם סיומו בתוך מספר דקות יפתח מעבר נוסף. ברבע לעשר אכן נפתח מעבר נוסף ושני התורים התקצרו, אבל נוצר עומס במעברים הפנימיים.
גבר צעיר, שליווה אישה כבת חמישים שהתקשתה מאוד בהליכה ונשאה שני תיקים כבדים, פנה אלינו וביקש את עזרתנו. קראנו לחייל שיפתח את השער ההומניטרי. רק לאחר דקות ארוכות הוא יצא מתוך הבוטקה. בתשובה לבקשתנו שיפתח את השער אמר החייל: “אם היא באה לכאן ברגל היא יכולה לעבור בשער הרגיל”. היא חזרה לתור הרגיל למרבה המזל בתוך כרבע שעה סיים החייל את משמרתו והוחלף בחיל חביב יותר שביקש מהאישה לחכות ליד השער ההומניטירי עד שיקרא לשוטר שיפתח את השער. במשך כל הזמן האישה בכתה מכאבים ונאלצה לשבת על החבילות שלה. הסברנו לחייל שהשוטר צריך לקחת את האישה ולעזור לה לעבור. ב-10:15 הגיע השוטר ופתח את השער לאישה ולזקן עיוור שהגיע באותו הזמן. כאשר עזבנו את המקום התורים התקצרו אבל עדיין התקדמו באיטיות.

מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-