חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: תמר פליישמן.
15/04/2018
| אחה"צ

על טיבו/טבעו של מנגנון הדיכוי:

ע”י מחנה הפליטים פנה אלי מכר מתושבי המחנה וסיפר שלפני שלושה שבועות ועוד כמה ימים פרסם קצין מודיעין של השב”כ שקוראים לו דאוד שעל המנועים ממחנה הפליטים קלנדיה (מי לא?) שרוצים לבטל את המניעה (מי לא?) לבוא למשרדי המת”ק שבמחסום.

דאוד גם הוסיף שהם שם בשב”כ יודעים שהם, הבחורים של קלנדיה, הם בחורים טובים והשב”כ רוצה לעזור להם.

כשאני שומעת שהשב”כ רוצה לעזור אני חושדת ונחרדת.

מאד יתכן שגם הם, הבחורים של קלנדיה נחרדו וחשדו, רק שהם, בלי פירורי תקוה חייהם אינם חיים.

והם באו, סיפר המספר, למחרת בבוקר הם באו, המונים באו, אולי אלף בחורים באו.

רשמו אותם, גם את מספרי הטלפון שלהם רשמו והבטיחו שתוך שבועיים יקבלו תשובה.

כבר עברו שלושה שבועות ועוד כמה ימים. השב”כ לא טלפן ודאוד גם לא.

מה שלמדתי מחבר שגר ביאטה שלמד ממני את הנ”ל שככה בדיוק הם עשו גם בחברון, אותו שב”כ ואותו דאוד.

*

כשכל החולים מעזה ומלוויהם כבר ישבו ברכב ההסעות ואיש המינהל כבר העביר לאיש התאום הפלסטיני מעזה את חבילת התעודות והאישורים, כמו מישהו שמזדכה על בני אדם, פניתי אני אליו:

  • “אפשר שאלה?” 
  • “כן”, 
  • “אתם נותנים משהו לאכול או לשתות לחולים האלו שמחכים שעות מול המשרדים שלכם?”

האיש כמוכה ברק הפנה את הגב והתחיל להתרחק.

  • “דיברתי אליך, לא לגב שלך”,
  • “עם זה תפני למדור לפניות הציבור” רטן ונבלע באפלולית שבפנים.
  • “מנוולים”, אמר אדם שהיה עד לכמו שיחה הזאת, “כלום, כלום הם לא נותנים, מהבוקר כלום”.

 

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
      Tamar Fleishman
      Jun-8-2025
      קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
לתרומה