הגענו ב-5:15. התורים למחסום הולכי הרגל יצאו אל מגרש החניה. בשלב זה עמדו בשלושה תורים מסודרים ופלסנו דרכנו ביניהם אל הסככה. בפנים ראינו שרק 3 עמדות פתוחות וקצב העברת האנשים היה איטי מאוד. קבוצה גדולה של אנשים התפללה בצד, ולאחר שסיימו הצטרפו לתורים ואחרים נגשו להתפלל, פורסים חתיכת קרטון על הרצפה וכורעים עליה. גם בפנים נגשו אנשים להתפלל מול עמדות 4 ו-5 הסגורות, שכן ההמתנה לבידוק היתה ארוכה מאוד. כאשר הופעלו הקרוסלות נכנסו אנשים בצורה מסודרת, אך בתוך המכלאות כבר היו צפיפות ודוחק רב. צלצנו למת"ק לבקש שיפתחו גם את העמדות הנוספות, אך בשל הרעש לא ניתן היה לשמוע את התשובה. בשלב זה, כל עוד התורים היו מסודרים, עוד לא חכה איש ליד השער ההומניטרי, האמור להיפתח בשש.

ב-5:30 לערך היינו עדות לתהליך שבו 3 תורים מסודרים הופכים בתוך מס' שניות לעיסה אחת גדולה של אנשים דוחפים קדימה בנסיון להידחק אל המכלאות. הפעם ראינו בדיוק איך זה קורה. ההתרשמות היא שזה נובע מכך שפותחים את הקרוסלות שבקצה המכלאות (ומאפשרים כניסת אנשים לעבר עמדות הבידוק) לעתים רחוקות מדי, ואז לזמן ארוך מדי! זאת במקום לפתוח אותן מדי כמה דקות ולהכניס פחות אנשים בכל פעם, כך שתהיה לאנשים תחושה שהם מתקדמים לאט לאט. בפועל זה מה שקרה: אחרי שחיכו בסבלנות לפחות 10 דקות מאז נפתחו הקרוסלות בפעם הקודמת, סוף סוף הן נפתחות. בהתחלה התור מתחיל להתקדם בצורה מסודרת אך בשלב מסויים, מאחר והקרוסלות לא נעצרו, יש כנראה אנשים (בעיקר צעירים) שחשים שאם יזדרזו לרוץ ולהידחק למכלאות יצליחו לעבור בפעם הזאת את הקרוסלות. ברגע שאחד או שניים מתחילים לרוץ בנסיון לעקוף את התור ולהיכנס למכלאות מיד מצטרפים אליהם אחרים ובבת אחת במקום תורים מסודרים יש לנו ערימת אנשים דוחפים ודוחקים. במקביל לתנועה של הצעירים קדימה, מבוגרים ואחרים שחוששים להידחק ולהיפצע נסוגים אחורה. חלקם מצטרפים לתפילה שהפכה שוב לקבוצתית. בינתיים כמובן נעצרו הקרוסלות ונותרה רק ערימת האנשים הדוחפים זה את זה ונדחקים בתור, צעירים מטפסים אחד על השני ועל המכלאות וכד'. הכל מלווה בצעקות ובדפיקות על לוחות הפח. שוב היה פשוט נורא וכצפוי עברה למעלה משעה עד שהלחץ השתחרר ושוב היו תורים מסודרים…

בינתיים חלק מהאנשים עברו להמתין ליד השער ההומניטרי ואליהם נוספו נשים, נוער ואחרים שהגיעו. אנשים רבים פנו אלינו והתלוננו על המצב. אומרים שבחודשים האחרונים נהיה גרוע יותר מבעבר. מתלוננים על כך שלא מאפשרים מעבר במחסומים אחרים, ששם אין כזה לחץ.

קצב פתיחת הקרוסלות היה איטי ביותר, ומדי פעם כשחלף זמן רב מאז פתחו לאחרונה, אנשים החלו לצעוק, לשרוק, לקרוא אל החיילים ולדפוק על הפחים בנסיון לזרז את המעבר. שוטר הופיע, נכנס ויצא מהאקווריום בו יושבים החיילים, אך דבר לא השתנה.

רק ב-5:50 נפתחו עמדות 4 ו-5, ואז פתיחת הקרוסלות היתה מהירה מאט יותר, אך עדיין קצב הבידוק בעמדות היה איטי מאוד, ולא היה שום שיפור במצב ערימת האנשים סביב המכלאות. בתור ליד השער ההומניטרי כבר ממתינים רבים. פונה אלינו אדם מעונב, מספר שהוא נהג מונית שצריך להעביר את הנוסעות שלו במעבר ההומינטרי כדי להסיען לשדה התעופה. חושש שיאחרו לטיסה. לא יכולנו אלא להציע לו להמתין לבוא נציגי המת"ק.

קצת אחרי 6:00 השער ההומניטרי עדיין לא נפתח. הגיעו 2 בחורים צעירים מ"זכויות אדם כחול לבן" והפעם הם התקשרו לברר מדוע לא נפתח השער ההומניטרי. השוטר החל לעשות סימנים של היערכות לפתיחת המעבר ההומניטרי, ואכן ב-6:10 הגיעו נציגי המת"ק והוא סוף סוף נפתח. עמדת בידוק 5 משמשת כעת את השער ההומניטרי בלבד (הופרדה בגדר משטרה מהאחרות) אך הבידוק איטי להחריד. הנגד וחייל נוסף מהמת"ק בעזרת השוטר בדקו את העוברים בשער ההומניטרי, ושוטרת הדריכה את החיילים מתי לפתוח ולסגור את הקרוסלות. כתמיד היא יעילה למדי, אך קצב הבידוק היום נותר איטי מאוד.

בינתיים פגשנו ב-א', שבא לשלם עבור הגשת עתירה לביהמ"ש לבנו (ר' דיווח של ליאורה ג. שפגשה את הבן והאב כשהבן בא לחתום בפניה על המסמכים הנדרשים להגשת העתירה).

רק בשעה 7:00 נגמר התור ליד המעבר ההומניטרי, אך התור הרגיל עדיין היה ערימה אחת, שמאחוריה החלו שוב להתארגן 3 תורים מסודרים. כל הזמן הגיעו עוד אנשים שנגשו למעבר ההומניטרי.

עזבנו בסביבות 7:15, כאשר התור הרגיל החל סוף סוף לקבל צורה של 3 תורים מסודרים, כפי שהיה לפני שעתיים. עדיין המתינו רבים והמעבר ההומינטרי עדיין פעל, כי כל פעם הצטברו אנשים נוספים שהמתינו ליד השער.