קלנדיה
בעיר שחוברה לה יחדיו יש הפרדה בין הכאן לשם. למרות שזה גם זה בשטח שיפוט עיריית ירושלים, בולט יש הפרדה בין אנחנו והם, בין היכן שמשקיעים בתשתיות לבין היכן שלא, בין היכן שמרוקנים אשפה להיכן שלא, בין היכן שיש ניקוז למי הגשמים להיכן שאין.
מה שהתחיל בטפטוף קל, התגבר לגשם כבד והתחזק לגשם מעורב בברד נמשך ללא הפוגה. תוך דקות נעלמו מהעין הדרכים ונמלאו במים שגאו וזרמו באפור כהה וסחפו עמם סחי וזוהמה. הולכי הרגל שנאלצו לרדת לשולי הכבישים לא יכלו להבחין בבורות שמלאו במים ולא במוטות ברזל שמחוברים לאספלט. לא אחת ולא שתיים היו הנשים שמעדו ונפלו מלא קומתם ונאלצו להיעזר בידיים זרות כדי לשוב ולעמוד.
השרידות והאלתור שהם מחוזקם של הפלסטינים הוכיחו את עצמם גם בשעות אלו בהליכה לוליינית על קטעי חומה ובמעילי מגן משקיות ניילון.
בדרך חזרה, במעבר המחסום, עוכבתי ע”י החיילת הבודקת והמאבטח שעמד ליד העמדה שבה ישבה.
- למה?
- את יהודייה, אסור לך להיות שם,
- אסור לי איפה להיות?
- ברמאללה.
אין לי מושג כמה זמן עמדתי שם עד שהחיילת שלקחה ממני את התעודה טלפנה לאן שטלפנה והחזירה לי את התעודה והמשכתי ללכת, לא לפני שהמלצתי לשניים לרענן את חוקי המותר ואסור ולבדוק במפה היכן המותר והיכן האסור.
בדרך החוצה, למקום של תשתיות וניקוז, חשבתי שאני לא יודעת כמה זמן הייתי מעוכבת וגם לא אם נשארה שלולית מסביב למקום שבו הורו לי לעמוד, אבל לא זה ולא זה לא באמת חשוב.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-



