קלנדיה
הביתה.

המזוודה, הצ’ימידן, שקית הניילון והשטיחון המגולגל מספרים ש –
אישה מעזה בדרך הביתה.
נהג המונית ששכרה (עלות נסיעה מקלנדיה לארז בין 300 ל- 350 ₪) נשאר להשגיח על החפצים והיא הלכה למת”ק, או בשמו הפלסטיני הלא מכובס למוח’בראת (לשב”כ), כדי לקבל אישור לחזור הביתה, לעזה.
מצאתי אותה שם במקום הכי נקי למראה והכי מטונף במהות ופניה שטופי דמעות אחרי ששמעה שהיא מנועת שבכ וככזאת היא לא מקבלת אישור לעבור את המחסום.
“אבל היא רוצה הביתה… כל המשפחה שלה שם… אבל היה לה אישור לצאת מעזה… אבל…” – ניסו האנשים.
החייל חזר ובדק, כתב משהו על פיסת נייר, הושיט לאישה את הנייר ואמר בשפה שזרה לה, בעברית, “תתקשרי למספר הזה, זה ראפת, הוא יעזור לך”.
כולם יודעים, אפילו אני יודעת, שראפת הוא מהמוח’בראת שבמחסום ארז.
רציתי לשאול את החייל למה לא יתקשר הוא לראפת, הרי הצבא פה הוא אותו צבא ששם והמוח’בראת שפה הוא אותו ששם, אבל כשפניתי אליו אמר: “אתך אני לא מדבר” – “הנה דיברת” אמרתי, – “מאד בוגר…” ענה, וחיילת שעל ידו הוסיפה: “את, בכלל אסור לך להיות פה”.
באווירה שנוצרה, כשהבנתי שאני עלולה רק להרע לאישה עזבתי.
הביתה.
שני אמבולנסים מהשטחים עוכבו בתוך מעבר הרכבים.
“מחכים לגופות” אמר שוטר.
דין גוף המת כדין גוף החי והנהלים לגביו הם אותם.
הגופות היו של שלושה בני משפחה אחת מג’נין שנהרגו לפני ימים אחדים בתאונת דרכים בזעתרה ונשלחו בהוראת המשטרה לנתיחה באבו-כביר. ככה זה כשרכב של יהודים מעורב בתאונה.
מהעבר האחר, הפלסטיני, ליד גדר המחסום, עמדו בני משפחת ההרוגים וחיכו לקרוביהם.
אחרי שעה וחצי אמרו לנהגים להסתובב, לנסוע למגרש החנייה הפלסטיני כי שם תתבצע העברת הגופות.
האמבולנסים תמרנו את דרכם בין כאוס הרכבים שבמקום, בני המשפחה בעקבותיהם ואני גם. חיכינו.
אבל נהגי שני האמבולנסים מחולון שהביאו את הגופות פחדו לעבור את המחסום אל מקום שבו לתחושתם לא יהיו מוגנים (פחד מאד מובן שהוא פרי הבאושים של שטיפת המוח שעוברים ישראלים) ולכן התקבלה הוראה לחזור לצד “היהודי” של המחסום. נהגי האמבולנסים הפלסטינים שבו ותמרנו בין עשרות הרכבים, בני המשפחה שבו ונצמדו אל הגדר שעוטפת את המחסום ולוו במבטם את הוצאת הגופות והעברתם בנוהל גב-אל-גב.
כשנגמר הליך העברת הגופות חזרו כולם למגרש החנייה הפלסטיני, שם נכנסו אחדים מבני המשפחה לאמבולנסים שבהם הונחו יקיריהם ובדקו שהמתים מתיהם.


מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-