קלנדיה
בשעה 09:20 היה התור עמוס ושורת האנשים הגיעה עד הספסלים. ההתקדמות הייתה מהירה, ארבע כניסות פנימיות היו פתוחות ובמהרה רוב האנשים נכנסו פנימה. כך היה בכל זמן שהותנו במחסום. בכל פעם הגיעה קבוצה גדולה של אנשים אשר חיכו כרבע שעה ואז נכנסו כולם פנימה. בשעה עשר בערך התור התרוקן.
פגשנו במקום גם מתנדבת משבדיה השייכת לארגון EAPPI –The Ecumenical Accompaniment Program in Palestine and Israel , אשר חבריו מגיעים לארץ לתקופות של שלושה חדשים כמשקיפים ומדווחים לארצותיהם ולאו"ם על הקורה בשטחים הכבושים. היא סיפרה לנו כי התרשמותה היא שהפלסטינים איבדו את רוח הלחימה ואת התקווה.
הבחנו באישה מבוגרת שנכלאה בתוך הקרוסלה כאשר זו נסגרה פתאום. אדם צעיר שעמד לידה הרגיע אותה ואמר לה שבתוך כמה דקות תוכל לעבור. הוא דובר עברית שוטפת וסיפר שכבר שנים הוא עובד קבלן בארץ.
אישה מבוגרת פנתה אלינו וביקשה את עזרתנו. היא בת 67 ובאה במיוחד משכם. יש לה אישור בתוקף הניתן אחת לשישה חודשים. החיילים לקחו את האישור ומסרבים להחזירו. עפרה טנא התקשרה למת"ק והציגה את עצמה: "אני עפרה טנא ממחסום ווטש ונמצאת במחסום קלנדיה". "איך את יכולה להיות בשני מחסומים?" תהה החייל… כאשר סיפרה לו עפרה על בעייתה של האישה והדגישה שהיא באה במיוחד משכם, אמר החייל שהוא אינו יכול לעשות דבר ושהיא צריכה ללכת לברר את העניין ביום ראשון. "אבל אתה צריך לעזור לאזרחים, זה תפקידך," התעקשה עפרה והחייל ענה "אני חייל הפועל לפי הנהלים ואני לא יכול לעשות יותר".
ניסינו לדבר עם החיילת בבודקה. בתחילה אמרה החיילת שאם לקחו את האישור בוודאי יש לכך סיבה. לאחר מכן התרצתה והסכימה לבדוק את העניין רק בתנאי שאני אפסיק לכתוב. בבדיקה שערכה החיילת במחשב התברר שהאישה הציגה אישור שתקפו פג באפריל. בשיחה עם האישה התברר לנו שכנראה היא הביאה בטעות את האישור הישן. הודינו לחיילת על נכונותה לפעול שלא על פי הכללים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-
