רכיז - אלימות נוראה נגד שיח' סעיד
בחרנו להגיע לתוואני בעקבות מספר אירועים קשים שהיו יום לפני ברכיז ותוואני.
בסביבות השעה 16.00 הגיעו שני מתנחלים צעירים לשטחו של שיח’ סעיד בכפר רכיז. כפי שכבר דיווחנו מספר פעמים, מתנחלים, בעיקר מאביגיל הסמוכה, פולשים עם עדר הצאן שלהם למטע של שיח’ סעיד, (להזכירכם רגלו האחת קטועה עד הברך בעקבות ירי אכזרי של ב. בודנהיימר, המכונה בודי, רבש”ץ אביגיל שירה ברגלו לפני מספר חודשים).
שיח’ סעיד התקשר למשטרה ולצבא שיגיעו אליו,אך אלה לא באו. לאחר זמן מה הגיע המתנחל עמיחי שילה, מחוות דרומא, מלווה בשני צעירים נוספים, רכוב על טרקטורון. הם קיללו את שיח’ סעיד, עשו סיבובים ברכיבה אלימה, הפילו אותו על הקרקע ושברו את הקביים שתומכות בו. במקביל הגיע מתנחל מחוות מעון עם עדר צאן וחמור שבעבר נגנב מאחת המשפחות באזור, לשטח הזיתים של נעים עדרא, אחיו של נאסר, שמספר את רצף האירועים.
המתנחל חתך את הגדר התוחמת את השטח החקלאי ונעים התקשר לספר על כך לבני משפחתו שהיו בביתם בתוואני. מיד הגיעו לשטח סנא, בתו של נעים, מספר פעילים בינלאומיים ו-2 פעילים מתעאיוש. הנ”ל פנו למשטרה שהגיעה אחרי 40 דקות. בני המשפחה ניסו לגרש את העדר שפלש לשטחם ואז הגיע רבש”ץ אביגיל (שהוזכר כמי שירה בשיח’ סעיד וגרם לקטיעת רגלו) עם טרקטורון, ניסה לדרוס את אדהם (בנו של נאסר), הרביצו לסנא וסאלם (בנו של נאסר), הרביצו להם בכל חלקי הגוף, כולל בפנים, מכות קשות.
נעים אמר למשטרה: “תראו מה קורה פה”, והתשובה היתה:” אין אפשרות לעזור.”
המתנחלים שראו את אחת הפעילות שמתעדת את הארוע, דחפו אותה לקרקע וגם היא נחבלה. לאחר זמן מה הגיעו שוטרים וחיילים נוספים. הגיעו 3 אמבולנסים כדי לטפל בפצועים שנלקחו לטיפול בבית החולים ביטא.
כמה לא מפתיע שאחד המתנחלים טען שבאסל (אחיהם של אדהם וסאלם, אחד מזוכי פרס האוסקר על הסרט ” אין ארץ אחרת”), ופעיל מתעאיוש יידו עליו אבנים.
אנחנו מכירות את האשמות הקורבן.
באסל הסביר שזה לא קרה והצליח לעלות לאמבולנס שהסיע את סנא וסאלם לבית החולים.
הצבא סגר את השער שהוצב לפני כשבועיים בכניסה לתוואני.
בסביבות השעה 19.00 הצבא גרש את נאסר והפעילים ששהו בשטח של נעים לביתם בתוואני. נעים נשאר למסור עדות לצבא.
הייתה פנייה שלהם לעו”ד קמר שביקשה שיגישו תלונה ועדות במשטרת קריית ארבע.
מאוחר יותר הגיעו 5 חיילים לאזור הבית של נאסר (בו אנו יושבים איתו) ביקשו תעודות זהות. הילדים שהיו שם נבהלו ובכו. האם זה אכפת למישהו? לא!
כשסיימו שם הלכו לביתו של באסל. בבית שהו אשתו והתינוקת בת 9 חודשים. נאסר ואשתו ביקשו להגיע כדי להיות איתה במצב הקשה הזה, אך החיילים סרבו.
לרכב של משפחה נוספת חתכו בסכין את הגלגלים. למה? ככה, כי אפשר להיות אכזרי .
סביב השעה 21.00 עזב הצבא את תוואני.
עוד יום שבו מתנחלים אלימים מוכיחים למה העליונות היהודית גורמת.
#זההכיבוש
תיאור מיקום
א-תוואני / א-טוואני
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה. ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.
Smadar BeckerDec-14-2025מדבקה של אירגון האוכל העולמי (WFP) בכניסה למכולת בתוואני
-
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerDec-14-2025מדבקה של אירגון האוכל העולמי (WFP) בכניסה למכולת בתוואני
-
מסאפר יטא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון
בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20. אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.
פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.

-


