דו”ח משמרת לשעב אל בוטום
מחסום מיתר: לא ניצפו פועלים פלסטינים. לפעמים כן מגיעים, אלה שמקבלים אישור לעבודות חיוניות.
ממשיכים בכביש 60,ובצומת מיתרים פונים לכביש 317 בדרכנו לשעב אל בוטום לבקר מספר משפחות.
בדרכנו אנחנו רואים על גבעה קטנה,בשטח ליד הפילבוקס הגבוה בצומת ליבנה – שני, 2 טרקטורונים ועוד רכב.
לפני המלחמה גרה שם משפחה ,בשכנות לרדה וזיאד אבו עווד, מוודאדה פוקה, שהיו רועים שם בתקופת החורף.
2 המשפחות גורשו לאזור סמוע.
בשעב אל בוטום, אנו פוגשים את המשפחה, ליילה, מוחמד ג’בארין, בניהם ובנותיהם. שני מתנדבים, האחד מאוסטרליה והשני מפינלנד, נמצאים שם ביום ובלילה. הם לא שייכים לארגון ספציפי אבל הבינו את המצב והגיעו.
סיפרתי להם על מחסום ווטש, ומה אנחנו עושות .
מוחמד מספר כי היו אצלם מהטלוויזיה הבריטית מהשעה 9.00 עד 18.00. תיעדו את הקורה אצלם, בליווי מתרגמים מרמאללה.
גם מוחמד וגם המתנדבים מספרים שצבא ומשטרה נמנעו מלהכנס לשטח המשפחה,בעקבות שהות העיתונאים הבריטים.
אנחנו מציינים ששהות של פעילים, תקשורת וכל מבקר.ת זרים, מרחיקים מתנחלים וכוחות ביטחון. זה מזכיר למוחמד שלפני כחודש ביקרו אצלם נציגים מהשגרירות האמריקאית. התלוו אליהם עו”ד קמר (המלווה אותם בקביעות) ונידאל אבו יונס, ראש מועצת הכפרים במסאפר יטא. נציגת השגרירות אמרה שחייבים להחזיר את המצב לקדמותו, שכידוע החמיר מאז ה-7 באוקטובר.
מוחמד ביקש שלא יקחו להם את הרכבים ושידאגו שמתנחלים לא יתקרבו אליהם. הבנו גם מפארס מזנותא וגם ממוחמד וליילה שקיבלו בשורה שיש תקווה שיחזרו לזנותא התושבים שגורשו, ובאום דרית, בשעב אל בוטום יתנו להם לחיות בלי החנק והאלימות מצד המתנחלים הסמוכים.
באתר “מחוץ לעדר”, שמנהלים פעילים ממסאפר יאטא, דווח כי בשבוע שעבר התרחש דיון נוסף בבג”צ בנושא העתירה שהגישו תושבי הכפרים בדרום הר חברון, ביניהם אום דרית וח’רבת זנותא, שגורשו מכפריהם או מאויימים בגירוש מאז אוקטובר בשל אלימות מתנחלים, שנתמכת באופן כמעט מוחלט על ידי המשטרה והצבא.
בדיון ישבו שלושה שופטים, ששניים מהם, עמית וגרוסקופף, ישבו לפני שנתיים בפסיקה בה ניתן אור ירוק לצבא לבצע טרנספר במסאפר יטא.
השופטים הפנו אל נציג הצבא, קצין המבצעים של פיקוד מרכז, ואל נציג המדינה  עו”ד רועי שויקה, שאלות בנושאים שונים כמו: מדוע המתנחלים מופיעים רעולי פנים בשטח? האם המתנחלים שמופיעים בתיעודי התקיפות נחקרו על כך במשטרה? וכיצד הולך לפעול הצבא על מנת לאפשר את חזרתם של תושבי הכפרים שגורשו מביתם?
צוות השופטים אמנם מתח ביקורת על הצבא והמשטרה בדיון, אבל הצביעות זועקת. הרי אותו בית משפט פסק על גירוש של 12 כפרים במסאפר יטא. מה הפלא שלאחר הכרזה כזאת המתנחלים מרשים לעצמם לגרש כפרים פה ושם, כשהצבא והמשטרה מאחוריהם?
בנוסף קבעו השופטים שיש לצרף כמשיבים לעתירה שמונה מתנחלים שנטען בעתירה שהפעילו אלימות. כמה מהם הם מתנחלים שהזכרנו פה רבות: יצחק פלד, יששכר מן, ינון לוי, בצלאל טליה ושם טוב לוסקי.
בכך בג”צ, בניגוד לממשלה הישראלית, מנסה לשמר את ההצגה של “הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”. בכך הוא מנסה לצמצם את ההשלכות שהעולם, שהתחיל לפקוח את עיניו בתקופה האחרונה, יביא על ישראל, על כל הזוועות שהיא מעוללת בכל רחבי פלסטין.
נקווה שיהיה ביצוע.
משם המשכנו להיתאם ג’בארין, שביקשה שנבוא. לפני שנכנסנו אליה, פנתה אלינו שכנתה, מלווה במספר ילדים קטנים ומתוקים, וביקשה עזרה. מסתבר שהיא אישתו של חליל, בנו של יסחאק חברנו. כל המשפחה מתגוררת בחדר אחד, וניכר העוני.
עברנו להיתאם ואסמאעיל (בנו של יסחאק). הם קיבלו אותנו בשמחה וזכרו שהיינו. גם פה כולם גרים יחד, בצפיפות ובעוני.
השארנו  אצל 2 המשפחות בגדים וממתקים לילדים שכל כך שמחו. הבטחנו לחזור.
עברנו אצל יסחאק והוא ומשפחתו עמדו על כך שנרד לקפה ותה. הם מספרים שלפני כשבועיים יצאה המשפחה ליטא לחתונת הבת של יסחאק. נשאר במתחם המגורים שלהם בן בן 15 וכמה מהילדים הקטנים. המתנחלים מאביגיל שלחו רחפן, ומשזיהו כי בני המשפחה אינם במקום, 2  מהם הגיעו, התיישבו על כיסאות ונהנו מהפלישה.
הבן שישן שמע את קולותיהם, יצא וראה את שניהם, לבושים במדי צבא, רעולי פנים. שכנים התקשרו לפעילים, ואלה הזעיקו צבא ומשטרה, מה שהבריח את השניים.
מה שבטוח ,שהות פעילים באזור נדרשת ומתחייבת .כל הכבוד לישראלים המתמידים, נהדרים.
גם הפעילים מחו”ל, שמדווחים ומספרים על המתרחש בגדה.
כיבוש.