תרקומיא, יום ב’ 13.12.04, בוקרצופות: אוולין ו., לינדה ג. (מדווחת)הגענו למחסום בשעה 5:35. כשהגענו ראינו שהפועלים עברו בקבוצות גדולות של 8 והיו כ- 30 פלשתינאים במחסום. בהתחלה חשבנו שהעניינים מתנהלים בצורה טובה ויעילה. אחרי שעברנו לצד השני של המחסום ועמדנו וצפינו כמה דקות, הבנו אחרת.ראינו שהפועלים העבירו את תעודות הזהות שלהם לחיילים ואחד החיילים עמד בצד ורשם ידנית את כל מספרי הזהות. בינתיים הגיעו עשרות פועלים חדשים למחסום והצטבר קהל רב. פתאום העבירו קבוצות גדולות ביחד (כנראה שייכים לקבלנים מסוימים) ולאחר מכן לא העבירו אנשים. ניסינו לברר מהחיילים מדוע שינו תהליכי המעבר. חייל אחד שאמר שהוא חדש במחסום, אמר שלכל מפקד יש לו את השיטות שלו. הוא הציע לנו לדבר עם המפקד, שישב בג’יפ עם עוד חייל. הוא דיבר אתנו כמה דקות, אך הוא לא כל-כך נתן תשובות על שינוי התהליכים ולמה רושמים ידנית את מספרי הזהות. הוא כן אמר שבכוונת המנהל האזרחי להוציא כרטיסים מגנטיים בעתיד, עם השלמת גדר ההפרדה. אז יהיה יותר קל להעביר ולעקוב אחר האנשים העוברים לישראל.כשחזרנו לצד של הפלשתינאים ראינו שהפך להיות בלגאן אחד גדול שם. היו לפחות 150 איש, כולם צועקים ואף אחד לא עובר . ניסינו להבין מהפלשתינאים כיצד החיילים מעבירים אנשים אבל גם הם לא ידעו להסביר את זה. לבסוף חייל אחד ניגש לצד של הפועלים וביקש מהם להגיע לסדר. הוא התחיל לבדוק אותם שם, המשיך להעביר תעודות זהות לחייל במחסום ובעזרת מספר פלשתינאים. לאט לאט הפועלים עברו אחד אחד.ב-6:30 הגיעו 3 אוטובוסים עם המשפחות של האסירים. ניגשנו למישהו שמדבר עברית שסיפר לנו שהם נוסעים לכלא נפחא. פגשנו את עטא, נציג הצלב האדום. רכב משטרה הגיע בסביבות 7:00 למחסום. בינתיים ראינו שהייתה החלפת משמרת ו-3 חיילים הוחלפו ע”י לפחות 5 חיילים נוספים. עזבנו את המחסום ב-7:10 לפני שהתחילו לבדוק את המשפחות. היו כ- 3 פועלים במחסום. ראינו מספר טרנזיטים מחכים – לא היה ברור אם היו מחכים לפועלים או למשרד הרישוי. כשעזבנו הייתה די הרבה תנועת מכוניות במחסום.