11.00 – ענתה. הכל נראה שקט, בחירות לרשות הפלסטינית: הצעירים ששאלנו על ההצבעה אמרו שיצביעו בערב לאחר העבודה.
בדרך לכביש למעלה אדומים, שלושה חיילים מטפסים לכיוון הבסיס שעל הגבעה. א-זעיים התנועה מתנהלת, חיילים עומדים בתוך המחסום וגם קרוב לכביש.

במחסום מעלה אדומים ראינו קבוצה די גדולה של גברים מעוכבים. לדבריהם הם בעלי רישיונות עבודה במעלה אדומים וכל יום הם עוברים בלי בעיות, והיום לא נותנים להם לעבור. איש המג”ב אומר שבעל הבית צריך לבוא ולקחתם. “אני ממלא הוראות,” אומר איש המג”ב. מספר דקות אחרי שסילוויה טלפנה למג”ד המחסום, אותו איש מג”ב נותן להם לעבור. “קבלתי הוראה אחרת,” הוא אומר עכשיו. אלה שעובדים במישור אדומים לעומת זאת, צריכים להמשיך ולהמתין עד שיבואו לקחת אותם, ואומנם עד מהרה מגיע טנדר של “רמי לוי”, טנדר נוסף של “מוסך צרפתי” ואוספים אותם תוך שהם מסתחבקים עם המג”בניקים.
העובדים שנשארו ממשיכים לחכות שיחזרו לקחת אותם. אחד מהם מספר לנו כמה זמן הוא מפסיד במחסום, לפעמים יוצא שהוא עובד רק שלושה ימים בשבוע, מה שמשפיע על תלוש המשכורת שלו. למרות זאת הוא מקפיד לא לשקר, למשל לא לומר שהוא עובד במעלה אדומים ולא במישור אדומים דבר שהיה חוסך לו זמן עד שיגיע לעבודה.

הוא לא רוצה שילדיו ילמדו לשקר.

המכונית של מעסיקו חזרה לבסוף ולקחה גם אותו.

בדרך לסוואחרה שני מחסומי הצינור פתוחים, קר מאוד ליד המחסום. את פנינו מקדמת שריונית משטרה שעל הפרונט שלה מודבקת הסיסמה “חברון מאז ולתמיד” , החיילים במחסום מסבירים לנו שהסיסמה שם כדי שנדע אנחנו ויידעו כולם שזו השריונית של המפקדה בחברון. לא עוברים אנשים ברגל במחסום, מכוניות עוברות ללא עיכוב.

חיים מהמת”ק אומר לנו ש”הכל כרגיל” עובר מי שיש לו אישור, אין שום הבדל מיום רגיל, הוא חוזר ומדגיש. הרחוב די ריק, כנראה בגלל השבתון לבחירות.
בדרכנו לאבו דיס ראינו חיילים עם נשק מסתובבים באוניברסיטה בהר הצופים, דבר שלא ראינו בעבר.
בא-טור ליד הדואר התקהלות קטנה של מצביעים, בחורים צעירים מארגנים את תנועת המכוניות ומעבר האנשים. אבו-דיס באבו דיס עצמה היו יותר אנשי מג”ב, כולל קצינים גבוהים, מתנדבים מחו”ל, נשות מחסוווטש, אנשי טלוויזיה, מאשר מקומיים.

בניגוד לקבוצת הצעירים שפגשנו קודם, מספר צעירים שעמדו שם אמרו שלא ילכו להצביע, “ישראל ואמריקה ממילא קובעות מי יהיה הנשיא”, לא, גם לא היו מצביעים בשביל מישהו אחר.

היתה לנו שיחה רצינית וטובה עם רב פקד א., מפקד גזרת אבו דיס, שעמד שם זמן רב, דבר עם האנשים ברחוב בצורה מכבדת, ליטף בעדינות ילדים שעברו שם, סיפר לנו על המורכבות של עבודתם, עם שהוא לא מתעלם מהצד השני. אמר שבקש כבר מספר פעמים שנשים מהארגון יבואו לדבר עם החייליים שלו.

מעט לפני שעזב, הוא עיכב שני ילדי צעירים כבני 10 שכל אחד מהם הלך עם שקית שחורה שנראתה די כבדה. שאל אותם אם יש בשקיות בשר ואמר לנו שזה בשר שנשחט בגדה ללא רישיון ומועבר למסעדות בירושלים. אלפי קילוגרמים של בשר כזה מועברים מידי חודש בצורה כזו. הילדים הופרדו אחד מהשני ונשאלו על הבשר. בתחילה אמרו שהם מביאים אותו לאמא שלהם, אך אח”כ הודו שאבותיהם מעבירים אותו לירושלים. איש המג”ב שחקר את הילדים התנהג איתם בעדינות. הילדים היו מפוחדים, בכו. הזמינו את נציג משרד החקלאות שעומד ב- א-זעיים ובודק סחורות שבאות מהשטחים. גבר נוסף עם שקיות בשר עוכב והוא הסביר שזה לשימוש פרטי. נציג משרד החקלאות שיחרר את הגבר עם שקיות הבשר שלו ואת הבשר של הילדים לקח לבדיקה. נשארנו עד שכולם התפזרו והילדים שולחו לבתיהם עצובים ובוכים.