אבו דיס (מחסום הפשפש/לזרוס)

מחסום/שער לזרוס (מזרחית ל"פשפש" לשעבר)
בניית החומה באזור אבו דיס סגרה את כל הפרצות שאפשרו מעבר בין אל עזרייה ושכונות אבו דיס לראס אל-עמוד הנמצאת בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים.
מחסום לזרוס הוא פשפש בחומה הצמוד למנזר לזרוס. עד שנת 2011 הייתה בו דלת מעבר לצליינים לעזרייה ולילדי גן המנזר המגיעים מעזרייה. המעבר נבנה ונסגר מיידית. עוד אבסורד מר באזור - החומה נבנתה ממש בצמוד לחלונות שכונת בתים ירושלמים, שזכו בעתירתם בבית המשפט העליון נגד הוצאתם מעבר לחומת ההפרדה. הם זכו, ונענשו בחסימת חלונותיהם "מטעמי ביטחון"... 

(מעודכן לינואר 2024)

אחד המעברים המרכזיים בגזרת מרכז ירושלים. המחסום מוצב על גדר ההפרדה בין צפון שכונת אל-עזרייה לבין שכונת א-טור ושאר מזרח ירושלים. מיקומו נקבע על הגבול המוניציפלי של ירושלים, קילומטרים מהקו הירוק, והוא שוכן על גבעה בשטח ריק וקשה לגישה מהשכונות הבנויות. הוא מאויש על-ידי שוטרים, שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי קבע של מזרח ירושלים (בעלי תעודה כחולה) ובעלי היתרי עבודה,מסחר, בריאות, ותפילה בהר הבית. כל אלה מורשים לעבור ברגל בלבד.   במקום ישנו מת"ק (מרכז תיאום וקישור), המנפיק תעודות מגנטיות ואישורים שונים. המחסום דחוס מאוד רק בשעות מוקדמות, ובגלל ריחוקו הגיאוגרפי נוסעים אליו או ממנו. אי אפשר להגיע ברגל. נוכחנו במקרים רבים שלא כל העמדות מאוישות, ויש התזזות מתור לתור. לפני הכביש העולה אליו מ-אטור ומכביש מספר 1 עומדים פעמים רבות שוטרים ועוצרים רכבים לבדיקת רישיונות נהיגה, תוקף רישיונות רכב וכו'. (מעודכן לדצמבר 2019)

  מחסום ואדי נאר ("הקונטיינר", "הקיוסק") – מחסום לכלי רכב בשטח B המאויש בקביעות - ממזרח לאבו דיס בין סוואחרה א שרקייה לבין בית לחם ובנותיה. שולט על תנועת פלסטינים בין צפון הגדה המערבית לדרומה. כולל מסלולי נסיעה, כבישי גישה, דוקרנים, רמזורים ושלטים. אין מעבר להולכי רגל. פתוח 24 שעות ביממה והבדיקות בו אקראיות וכן תלויות התראות ביטחוניות. המחסום נמצא בשטח פלסטיני, ומאפשר ניתוק בין צפון הגדה לדרומה בשעת הצורך. ב-2015 שופצה הדרך המובילה מעזרייה לבית לחם, וכן גם העלייה התלולה והצרה למחסום ואדי נאר, שנסעו בה בשני הכיוונים! המחסום הארעי שופץ והורחב, ותנועת הולכי רגל בו נאסרה. מ-2016 הופנתה התנועה הנוסעת מדרום הגדה לעזרייה לכביש חד סטרי בסמוך לקידר הדרומית. משמרות מחסוםווטש מבקרות במחסום מרוחק זה מפעם לפעם. (מעודכן ליולי 2017)  

 

כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.

מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.

.

מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.

המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.

מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם. 

תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.  

החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).

(מעודכן לנובמבר 2019)