6:45 שיח' סעד

היום יום שני ולכן יש ילדים במחסום. פגשנו את המפקד י. הנחמד והאנושי. 

בזמן שהותנו עברו כולם בזמן סביר- חוץ מילד אחד שהחזירו ללא סיבה הגיונית כי היו לו ניירות- מיד פנינו לי. והוא סידר את העניין והילד ( שקצת שמח שאסרו עליו ללכת לביה"ס ) עבר בהצלחה.

פקקים בדרך לראס אל עמוד.

7:30 הפשפש
ושוב – הצייר דאלי לא יכל לצייר תמונה יותר טובה, שלוש נזירות מהמנזר באות לקבל את פניהם של ילדי הגן החמודים, ריח הזפת החריף של הכביש החדש, חיילים ( ידידותיים יש לומר)  עם אפודים ונשק שותים קפה ומחייכים לילדים, פועלים ערבים עם טרקטור מכינים תה– ואנחנו. ממש פסטורלי. כמובן שלא יכלנו לעזוב ונשארנו עד כניסתם של הזוג האחרון, ליווינו אותם פנימה וקיבלנו סיור קצר: המנזר ונזירותיו איטלקיות במקור, חמות וחייכניות בהווה. במנזר גן ילדים עם שתי קבוצות, קטנים וגדולים יותר.

קיר שלם בגן הוא בעצם החומה ועל הקיר ציורים יפים שציירה אחת מהנזירות. עוד שוחחנו עם גננת שכמו רבים בעזרייה הייתה בעלת תעודה כחולה אך זכויות תושב ירושלים נלקחו ממנה כי "היא לא גרה בירושלים", אלא כמה מאות מטרים מהגבול המוניציפאלי ששרטטה ישראל.

8:30 ואדי נאר

ביום ראשון בערב קיבלנו תלונות על עומס נוראי במחסום ואדי נאר ( הקונטיינר ). הגענו ודיברנו עם מפקד המחסום ( שגם היה נחמד, מה קורה היום?) ש"הרגיע" אותנו ואמר שהעומס נוצר בגלל עבודות בכביש בסוואחרה.

גרסה אחרת קיבלנו מנהג טרנזיט שעבר במקום והיה חשוב לו לספר לנו שאתמול היה תקוע שעתיים בתור למחסום, והסיבה היא מחדל אנוש: כל פעם  ש"ס." (כך אמר) אחראי על המחסום יש צרות ועיכובים מיותרים.

בזמן שהותנו שם היו 3 טרנזיטים שהשתחררו מהר. 

9:15 שיח' ג'ראח

רק שני מתנדבים מ-ISM הבינלאומי יושבים במקום שעמד אוהל המחאה. נאסר ע'אווי עדיין מורחק מהמקום ע"י המשטרה ואת האוהל הורסת העירייה בשבוע האחרון בכל יום בערך בשעה 9 בבוקר (!); עוד לא הספיקו להעמיד אוהל חדש.  

מגיעה למקום אישה שבנה קיבל מעצר בית (בעיסאוויה) בשבת בערב אחרי התפרעות ברחוב. היא מספרת שצעיר דתי ירק בפניה של גב' אל קורד ועוד אנשים מבוגרים ואז התחילה קטטה. הצעיר הדתי צלצל למשטרה וכשהם הגיעו הגיש תלונה נגד הפלשתינים. אחד המתנדבים מדנמרק תיעד את כל ההתרחשות, והוא ניגש למשטרה אך ללא הועיל. התייעצות קצרה עם חנה בר"ג לגבי מעורבות "יש דין" באלימות נגד הפלשתינים מעלה שהאישה חייבת להגיש תלונה במשטרה לפני ש"יש דין"יוכלו לטפל. אנחנו מייעצים לה ולמתנדב הדני לגשת למשטרה מיד ומוסרים את מספרי הטלפון שלנו ושל חנה כדי שיתקשרו ברגע שהגישו התלונה.

לא קיבלנו טלפון. אולי פחדו לגשת והחליטו שעדיף מעצר בית מהסתבכות עם משטרה ישראלית. חבל מאוד.