אבו-דיס, ואדי נאר, יום שני 19.07.04, אחה”צמשקיפות: יעל נ. ונעה י. (מדווחת)אורחים: ענת (צלמת), גיא ורלוקה אדון אבו-דיס, המלון, 16:00ליד המלון פגשנו קבוצה של שמו”צניקים שחיפשה מקום לתלות סדין גדול שציירו עליו – למען השלום (תלו אותו למטה, ליד תחנת הדלק). במלון שמענו קולות, היו בפנים מג”ב, אך לא ראינו מעוכבים ולא נשמע שיש מישהו בתוך המבנה מלבדם.המשכנו לפשפש. עולם כמנהגו : אין חיילים, כל הזמן תנועה של מטפסים על החומה. ואדי נאר, הקונטיינר, 17:15התנועה זורמת. מכונית עם לוחיות צהובות מגיעה מבית לחם. 2 הבחורים, תושבי ירושלים, טוענים שעברו בבוקר ואף אחד לא אמר שאסור להם לעבור. תעודות בבדיקה. לאחר כחצי שעה משוחררים עם זימון למשטרה. הבחור קרע אותו ונסע.אמבולנס עובר לבית-לחם ללא בדיקה.מדי פעם עוצרים טרנזיטים ובודקים תעודות רנדומלית. העיכוב קצר למדי. ס., מורה מאל-חאדר שמכיר את מחסוםווטש ואמר תודה על הימצאותנו באופן כללי, סיפר שעזרו לו בבית הספר באל-חאדר, ומיד אח”כ אמר שהחיילים עוצרים טרנזיטים רק כשאנחנו שם. אם לא היינו, לא היו עוצרים אותם. אולי בגלל הימצאותנו שם ואולי למרות הימצאותנו. די מהר הם שוחררו.בצד הדרומי של המחסום : טרנזיט נטוש עם לוחיות צהובות. בחור שהטרנזיט שייך לדודה שלו, רוצה לקחת את הרכב, אך מפקד המחסום אומר שרק כאשר הוא “יביא לו” את הנהג, תושב שטחים שנעלם מהשטח, הוא ישחרר לו את הרכב. הבחור איננו יודע לאן הנהג נעלם.אמבולנס מבית-לחם, אין בו חולים או תרופות ולא נקרא לשום מקום, פשוט חוזר לרמאללה. מעכבים אותו לבדיקה, אך א., מפקד המחסום, מסביר לנו שהרבה תאים נעולים ולנהג אין מפתח מתאים, ועד שהוא לא יוכל לבדוק את כל התאים הוא לא ישחרר אותו. כעבור 15 דקות בערך הוא שוחרר.יש עוקב מים, אך הברזייה עצמה מנותקת ממנו.בסה”כ: המג”בניקים אדיבים למדי, עונים עניינית לשאלותינו. התנועה דלילה למדי.18:15 עזבנו