אימתין, נבי אליאס
נבי אליאס 10:00 – 11:45 – נירית ח' מדווחת
ר' מנהלת המרכז קיבלה את פני. הנשים האחרות לא היו במקום למרות ששעת הפגישה תואמה אתן מראש. ישבנו תחת השמש הטובה ושוחחנו על החיים. היא סיפרה שבכפר יש בית ספר אחד בלבד בגלל איסור בנייה [שטח C], הבנים והבנות לומדים ביחד [בעיה], הילדים הבוגרים לומדים בעזון או בקלקיליה. היא מתכוונת להזמין צוות של אנשי מקצוע שיעבירו לילדים הצעירים הדרכה בנושא חינוך מיני והטרדות מיניות. נשות הכפר תומכות יותר, הגברים לא, אבל ר' לא מוותרת. לדבריה, תוכנית הלימודים ברשות הפלסטינית כוללת שיעורי חינוך מיני אבל המורים בבתי הספר לא מלמדים את הנושא. סיפרתי לה שגם אצלנו מתקיימות הדרכות מעין אלה וחיזקתי את ידיה. היא שמחה על התמיכה.
כעבור 40 דקות הצטרפו שתי נשים וע' הבחור הצעיר שהגיע היישר מהאוניברסיטה. שתי נשים נעדרו מהשיעור. ביקשתי מהמשתתפות לדייק ולהגיע בזמן בשבוע הבא. מאחר והיינו בהרכב חסר החלטתי לא להתקדם מדי בלימודים, אלא לערוך חזרה על החומר שכבר למדנו ולתרגל שיחות. לקראת סוף השיעור למדנו מספר מילים חדשות ומהשיעור הבא נתחיל ללמוד קריאה.
11:45 – סיום.
*ר. עדכנה שלפני יומיים חיילים שוב ירו גז לעבר עיזבת אל טביב ואחת הנשים המבוגרות חשה ברע משאיפת גז. אין רגע דל..
אימתין 10:00 שרה ח', נורית פ' מדווחת
במקום חיכו לנו כבר חלק מהנשים. הועברנו לחדר משופץ בקומה השנייה והנשים עסקו בתחילה בנקיון החדר משאריות פסולת בניין. בינתיים, שרה עשתה מסאג' לאחת מהנשים שהגיעה עם גב תפוס. לאחר כרבע שעה התחלנו בשיעור. הגיעו 12 נשים. יש הבדל ניכר ברמת הידע. חלקן החלו להשתתף בשיעורים רק לאחרונה וחלקן משפרות את הידע שלהן בתרגול בבית. אני משתדלת לגשר על הפערים על ידי שילוב של חומר חדש עם ישן. המשכנו לתרגל פעלים בזמן עבר וביטויי שייכות. ב11:30 החל שיעור יוגה ואני המשכתי לעבוד עם התלמידות החדשות. שוחחנו קצת על עניינים אישיים. לשאלתי אם הן עובדות מחוץ לבית הן ענו שהיו רוצות לצאת לעבוד אך היות ואין עבודה הן נאלצות להשאר בבית. ב 12:30 סיימנו ללמד.
בדרך חזרה על כביש 55 נראו 2 רכבים צבאיים ממוגנים בנסיעה לכיוון מזרח.
שער חבלה 13:05 השער פתוח. שקט. יש תנועה מאד דלילה לשני הכיוונים.
__._,_.___
א-נבי אליאס
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
א-נבי אליאס נבי אליאס הוא כפר פלסטיני בגדה, ממזרח לקלקיליה על כביש 55, צפון-מזרחית להתנחלות אלפי מנשה ומערבית להתנחלות קרני שומרון ולעיר הפלסטינית שכם. נכון לשנת 2016 חיו בכפר 1,458 תושבים.
ליד הכפר נמצא המקאם (מבנה לזכר קדוש) נבי אליאס - הנביא אלישע. עד שנת 2021 חצה כביש 55 את הכפר. בשנה זאת נסלל כביש עוקף על כרמי זיתים שהופקעו מאנשי הכפר. יצא שהחקלאים נותרו עם חלקות זיתים קטנות שאין אליהן גישה ולא ניתן לטפל בהן. התושבים הפגינו נגד הכביש במשך מספר שבועות, בתמיכה של פעילים מארגוני השלום, אבל דבר לא עזר והכביש הוא עכשיו עובדה קיימת.
הרחוב הראשי של הכפר היה מרכז קניות לכל תושבי האזור כולל למתנחלים, ואפילו משגיח כשרות ראינו פעם באטליז הסמוך לדוכן הפלאפל.. הכביש העוקף לטענת הסוחרים פגע בתנועת הקונים ובפרנסתם ואילו אחרים טוענים שעכשיו דווקא יש יותר קונים כי החניה קלה יותר.
התנחלויות אלפי מנשה וצופים נוגסות באדמות הכפר מצפון ומדרום ומתקרבות אליו יותר ויותר. הגדילו לעשות תושבי אלפי מנשה, ששולחים את עודפי מי השפכים שלהם מבריכות החימצון לעבר אדמות נבי אליאס, שמגיעים גם אל הבתים.
תושבי הכפר ידועים בהיותם שוחרי שלום. במשך שנים לא נצפתה כל פעילות עוינת כלפי העוברים והשבים. נהפוך הוא, תמיד התקבלנו בסבר פנים יפות, והיינו עוצרות שם לאכול פלאפל טעים וזול.
-
אימתין / פרעתא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אימאתין/פרעתא
הוא כפר פלסטיני בשומרון, השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לעיר הנפה קלקיליה. בכפר חיים כ-799 תושבים, כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין. פרעתא מזוהה עם פרעתון המקראית ובסקר ארכיאולוגי נמצאו ממצאים ברצף מתקופת הברזל השנייה ועד התקופה העות'מאנית.לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך 80% מהקרקעות החקלאיות של הכפר סווגו כשטח C.
ב-2002, הקימו מתנחלים את המאחז חוות גלעד, שלפי גרסתם נמצא על אדמות פרטיות, שנקנו על ידי משפחת זר, ולדברי הפלסטינים על אדמות פרטיות. המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה לכל מבני המאחז והם הוכרזו כבלתי חוקיים, אך הצווים לא בוצעו. ממשלת ישראל, החליטה בהצבעה פה אחד ב-4 בפברואר 2018, להסדיר את המאחז, באמצעות הגדרתו כיישוב חדש או באמצעות הקמת יישוב חדש בסמוך לו.
החל מ-2012 החליטה הרשות הפלסטינית להכליל את פרעתא, בתוך מועצת אימתין, הגדולה ממנה. מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/qalqiliya/pdfs/vprofile/immatin_vp_en.pdf
מעודכן למאי 2021
-