חזרה לדף חיפוש דוחות

אל ג’יב (גבעת זאב), קלנדיה, יום א’ 13.11.11, אחה”צ

תגיות: מונית
צופות ומדווחות: איה קניוק ותמר פלישמן (מדווחת)
13/11/2011
| אחה"צ

 

נראה שלתושבי הכפר אל-ג'יב אין דעה טובה על שכניהם שמעבר לגדר.

קלנדיה:
עשרות אנשים צפופים לפני כל אחד משלושת מסלולי הבידוק הפעילים' זה מראה לא צפוי לשעת צהריים זו. דקות אחדות של התבוננות הסבירו כי הגורם הוא חוסר הפעילות של החיילים בעמדות הפנימיות. הפלסטינים כדרכם קיבלו את הדין. עמדו וחיכו בדממה. נסיונם ארוך השנים לימד אותם שלא תלונות ולא צעקות וגם לא התרסה לא יזרזו את התהליך ולא יקלו על מצבם.

בצדו הצפוני של המחסום, במקום בו אלפים חולפים מדי יום, נובט ומתפתח שוק של סחורות ומיני מאכל. ניתן להשיג פה מכשירי טלפון, ספרי ילדים, ממתקים, שתייה חמה וקרה ואפילו להיזון מקבב מלופף בפיתה.

 

איש אינו יודע כמה זמן יארך "השגשוג" המסחרי הזה. כי פה, בשטח ההפקר שבין מחנה הפליטים למחסום, המציאות שבירה/ פקחי העירייה בחסות השוטרים והחיילים עלולים (כפי שאירע פעמים אין ספור בעבר), בכל שעה, בכל יום, להגיח מהמתחם להרוס באסטות, להחרים סחורות ומשקלים ולקנוס את בעליהם. כי החוק היבש אומר שהמקום מצוי בשטח שיפוט עיריית ירושלים ולאיש מהרוכלים אין, לא יהיה, ולא יכול להיות רישיון עסק.

נהגי המוניות מוסיפים ומספרים על רוטינת הבקרים במחסום ג'בע, על עיכובים מיותרים, בדיקות קפדניות וארוכות ובעקבותיהן דוחות. הכול כדי לעכב את השתלבותם בכביש 60 – עורק התנועה המוביל לירושלים. הסיפורים הם אותם סיפורים, רק להט המספרים כבר שכך. המציאות והצורך לשרוד הפכו את הפלסטינים למעין ספוג. אך גם לספוג יש יכולת ספיגה מוגבלת ואת שיקרה כשתוגדש הסאה לא ניתן לשער.

אל-ג'יב:
"זה הכול לפי החייל," אמר יונס בעל המזנון וסיפר שיום חמישי היה קשה כי בגלל חייל אחד, שבדק והיקשה, רק בשעה תשע הצליחו אחרוני הפועלים לעבור, ואז, יש כאלו שחזרו לביתם: "כי הלך להם יום העבודה."

רועה צאן הוביל עדר כבשים בין עצי הזית שמאחורי גדרות המחסום כשהוא נעזר בכלב שדאג לתחום את הצאן באזור שיועד להן. "זה כלב יהודי," הוא אמר בגאווה. בחורים שנכחו במקום הסבירו בנימת התנצלות שהרועה לא לקח את הכלב מאף אחד, שהרועה קיבל את הכלב מבן אדם אחד מגבעון החדשה כשהיה ממש קטן, שזה לא בלי רשות, שהוא טיפל והאכיל את הכלב, שהכלב שלו…  
מאופי ההסבר ניכר היה שחששו שהיהודיות עלולות לגזול את הכלב מבעליו. וכשאיה הציגה עצמה בפני הרועה ושאלה לשמו, אמר בתימהון וחשש: "את יודעת שאני ערבי?"

נראה שלתושבי הכפר אל-ג'יב אין דעה טובה על שכניהם שמעבר לגדר.

  • מחסום אל-ג'יב / גבעת זאב (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום אל ג'יב/גבעת זאב(ירושלים)

      מוצב על גדר ההפרדה, מערבית למובלעת אל-ג'יב. המחסום מאויש בקביעות על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. אסור מעבר לשני הכיוונים (כניסהויציאה ממובלעת ביר נבאללה) גם לבעלי תעודות כחולות וכמובן לבעלי תעודות פלסטיניות - למעט תושבי שכונת אל-ח'לאילה של הכפר אל-ג'יב, תושבים מאל-ג'יב שבבעלותם אדמות בצדה המערבי של הגדר, תושבי א-נבי סמואיל, שזוהי דרך הגישה היחידה שלהם לרמאללה ולכפרים שבצפון-מערב ירושלים, וכן פלסטינים בעלי היתר לעבודה בהתנחלות גבעת זאב ועובדי או"ם העוברים בכלי רכב של האו"ם.

      מאז 7.10.23 אין במחסום מעבר פועלים פלסטינים בעלי היתר עבודה, וכל המעבר הוא על פי רשימות. המחסום נראה כמו יעד מבוצר, סכנת ירי למי שמתקרב. 

      (מעודכן לינואר 2024)

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה