מחסום בית לחם (300) –  בגלל השעה המתאימה לביקור אצל משפחת דאדואה, אנחנו מגיעות למחסום רק אחרי השעה 10, אז נסגר ננעל מחסום העוברים ברגל גם עבור המעטים המאושרים למעבר. כמה חיילים וחיילות עם מחשב נייד ומאבטח עוצרות קבוצת נשים המבקשת להיכנס לבית לחם.  בודקים אותן מול פרטיהן במחשב. כשאנחנו שואלות למה צריך לבדוק את היוצאים מישראל,  עונה לי החייל עם הנשק: למען הסדר הציבורי. תשובה טיפשית, אבל לא ברור אם העניין קשור לנוהל החדש של מעקב אחרי זמן השהות בישראל והתאמתו למשך התסריח.     

כביש 60, כניסה לאל חאדר, חוסאן ובתיר – אין פקקים היום בכביש 60. גם לא בשני הכיוונים במחסום המנהרות. הגדה אינה מחוז טיולים מועדף בחול המועד הזה. גם אין הרבה עוברים מההתנחלויות לעבודה בירושלים.
בצומת אל חאדר (כביש 60/כביש 375), אין כניסה ויציאה ברכב לאל חאדר, חוסאן ובתיר. אפשר להגיע אליהם דרך מחסום חוסאן מערבית מכאן, אבל רק בהיתר. בתיר על הטרסות ההיסטוריות שלה, הוכרזה כאתר תרבות בידי אונסקו, אך נותרה מבודדת מהעולם.

ביקור בבית משפחת דאדואה, אל נשאש/ כביש כניסה צפונית לאפרת – דרומה יותר, בנשאש, יש כניסה ברכב לאל חאדר. יש פקק ביציאה לכל הבאים מצפון הגדה ורוצים להמשיך דרומה. הם חייבים לנסוע  בכביש תחתי דרך בית סאחור ובית לחם העיר. כמה זמן יימשכו החסימות הנוראיות האלה של התנועה בין חלקי הגדה אף אחד לא יודע. שעות של פקקים כדי להשיג כבישים ליהודים בלבד.

באנו לביקור סולידריות עם משפחת דאדואה, כי עתה משהסתיים הרמדאן, צפויה יום יום הריסת הבית ששופץ במימון עמותת AMOS הבריטית. רצינו להביע השתתפות ותמיכה בנפוז ושבעת ילדיה הנתונים במתח עצום יום ולילה. מתי יגיעו ההורסים – היום, מחר, בעוד שבוע? ואם יגיעו לפנות בוקר, בלי התרעה מראש? האם יהיה זמן לפנות חפצים חיוניים לפני ההריסה?
החצר פורחת, הבית מטופח, הילדים חמודים ומחייכים, אבל לכולם ברור שהעסק אבוד.
כל הדרכים המשפטיות מוצו. מה שיכול להציל את המצב הוא רק לחץ בין לאומי, אבל מי יילחם על בית אחד בפאתי אפרת כשכל כך הרבה בתים נהרסים בעזה, בירושלים ובגדה? בשיחה הארוכה מתברר שמקנן חשד להלשנה מבן משפחה בעל אינטרסים מנוגדים, שגרמה להופעה ולהתגלגלות של צווי ההריסה. ולי יש תחושה שזו בדיוק הדרך שבה גורם הכיבוש לשבירה של החברה הפלסטינית לרסיסים. כל כך הרבה חשדות בתוך המשפחה הגדולה, בין חברים ושכנים. אין הוכחות, הכול נסיבתי, אבל התיאוריות הקונספירטיביות צומחות.

אל וואלג’ה דרך בית ג’אלה –  נפרדים במועקה גדולה, וחוזרים לירושלים דרך היציאה מכביש 60 לבית ג’אלה, התנחלות הר גילה והכביש היורד מוולאג’ה לירושלים. מחסום וולאג’ה נמצא בתהליכי העתקה מערבה, כדי לחסום כניסה חופשית של תושבי וואלג’ה הפלסטינים למעיין ההיסטורי אל ח’אניה ולאדמותיהם החקלאיות סביבו.  במקביל, מקדם המינהל האזרחי תוכנית להקמת התנחלות חדשה על אדמות הכפר שנחסמו בחומת ההפרדה. העתקת המחסום עוד לא הסתיימה, אך לנוכח המכוניות הרבות החונות בסמוך לגן המעיין (לפי התרשמותנו, הרבה משפחות דתיות), קשה לתאר שהרבה פלסטינים מוולאג’ה, ביניהם גם תושבי ירושלים, יגיעו לרחוץ ולבלות כאן כבר עכשיו.