בית לחם

 15.30 – 17.30 

 בין שתי המנהרות על כביש המנהרות מתקיימת בניה מרשימה; בצדי הכביש, בנוסף לנתיב חדש, נבנית חומה אטומה מצופה באבן ירושלמית. כעת לא ניתן עוד להציץ לכיוון 'ארץ האויב' כפי שאפשר היה כאשר עמדו בצד הכביש לוחות בטון ומרווחים ביניהם. אלה לא סיפקו די הגנה על נוסעי הכביש ויורחקו משם. עצרנו במקום החניה הצפוף של המוניות הפלסטיניות הצהובות בצומת חוסן. מוכר הקפה הידידותי ממשיך לעמוד על משמרתו ועושה עסקים לא רעים. מלבדו יש רק עוד מוכר עפיפונים. שוק של ממש עדיין לא התפתח פה.
 
דרך העפר המובילה מרחבה זו ומתחת לכביש 60 לאל ח'דר, עמוסה במכוניות המרימות ענן אבק גדול בנסיעתן. לדברי הנהגים הדרך הזו גורמת נזקים למכוניותיהם, הן למנועים בשל האבק החודר אליהם והן לצמיגים הנשחקים בתשתית הרעועה. אחד הנהגים, שבניגוד למרבית האחרים, הוא הבעלים של המונית בה הוא נוהג, מעדיף לנסוע דרך אל-נשאש – דבר המאריך את הנסיעה וצורך דלק רב יותר  אך לא גורם נזקים למכונית. הוא הבעלים של רשיון מיוחד המאפשר לו לנסוע בכל שטחי הגדה המערבית. לרוב האחרים מותר לנסוע רק בתוואי המצומצם שבין אל חאדר וחברון. אם יסטו ממסלול זה ייקנסו ב- 1000 ₪. מעבר למעבר התת קרקעי אין מחסום וככלל מורגשת עכשיו פחות נוכחות של חיילי מג"ב. השלט האדום האוסר על ישראלים להיכנס לשטח A מוצב בקצה המרוחק של הכביש לאל חאדר ולא ניתן לראותו מדרך העפר הזו.

 המשכנו למחסום בית"ר בו התקיים סיור של קבוצת קצינים תחת פיקודו של סגן אלוף, מפקד מרחב עציון שהיה מאד חביב. הלה קצת נעלב על שחשבנו שהוא משמש כמדריך של הסיור.  בחורה צעירה עובדת משרד הביטחון, בבגדים אזרחיים עצרה מכוניות ומשאיות שעברו במחסום ובדקה את תכולתן. פגשנו גם פקיד של משרד האוצר העובר בין מחסומים שונים (ביתוניה, תרקומיה וכו') ושתפקידו לבדוק אם שולם מס ערך מוסף כנדרש על הסחורות העוברות בין ישראל והרשות הפלסטינית ואם יש בידי הנהגים הניירת המתאימה. לדבריו יש שיתוף פעולה מלא בין הישראלים והפלסטינית בכל הנוגע להתחמקות מתשלום מיסים לרשויות. הוא טוען שכל כ- 10 דקות יש אירוע מסוג זה. היינו שם כחצי שעה אך הסטטיסטיקה לא פעלה הפעם על פי התחזית. 

כשהתקרבנו למעבר 300 ראינו את התור הזועם שהגיע עד לכביש. על אף הכעס אפשרו הגברים שבתור לנשים להיכנס לפניהם. נדחפנו בכדי להגיע אל המחסום עצמו בתקווה שנוכל לזרז את העניינים בפנים. בכניסה פגשנו מאבטח אזרחי חסר ביטחון וכועס גם כן שטען שאינו יכול לעשות מאומה בכדי לאפשר לעוד חלון להיפתח, בנוסף לשניים הקיימים שאינם מספיקים בשעת לחץ זו. הוא צעק על העומדים בתור וסגר את דלת הכניסה בכדי למנוע מהם להידחף. כשהלחץ משני הכיוונים גבר הופיע השוטר הגואל, בו נפגשנו גם בפעם הקודמת, והעביר תוך דקות ספורות בדבוקות של 10 אנשים מדי פעם, את כל התור כולו. הוא צלצל למישהו בכדי להודיע שהעביר ללא בדיקה כ- 150 איש, בתקווה שאלה לא יתקלו בבעיות בבוקר היום הבא בלי שדווח מעברם כנדרש.