ארתאח, אייל, חבלה, משמרת שחר 

ארתאח

4:40 – מגרש החנייה הוסט כולו לאיזור החולות. זרם גדול של נכנסים, 3 קרוסלות עובדות, כל דקה נכנסים 30-40 איש. הרמקול מודיע לחלק מהפועלים לחזור שנית למגנומטר.

5:00 עברנו ליציאה. הקרוסלה ביציאה חורקת עם כל מעבר. היום הבדיקות היו מהירות לפי דברי היוצאים, והאנשים מחכים  חצי שעה עד שעה להסעה לעבודה. (ביקשו שנבוא ביום ראשון כי אז יש בעיות).

למרות חשש קל שהיה לי לפני המפגש, התרשמנו, נורה ואני, כי האנשים לא גילו מודעות ביחס למשט. יש להם דאגות יותר דחופות.

5:15 התור עדיין גדול, אך מתרוקן מהר וראינו את סופו.

אייל
5:30 – התור אמנם אינו ארוך, אך נשמעו תלונות של היוצאים על כך שהבדיקה בפנים נמשכת כמעט שעה. ובגלל זה הם נאלצים להגיע כל כך מוקדם. פגשנו פועל שהציג עצמו כחבר בוועד העובדים. הם אחראים לאחרונה על ארגון התור והפסקה של הדחיפות. אנשים עומדים בשורה מסודרת ונכנסים לפי התור. כל בוקר אחד מחברי הוועד שומר על התור. הוא התלונן על הבדיקה הארוכה בחדרים וכן שאנשים חוששים להיבדק במסלול של השיקוף ואז במסלול השני התור ארוך ולוקח יותר זמן.
6:20 – עדיין מדווחים היוצאים שיש הרבה אנשים בתוך הבנין.

חבלה

6:45 – הגיע קומנדקר צבאי ופתח את השער. בכניסה חיכו 2 אנשים, אחד עם טנדר ואחד עם חמור ועגלה, הם עוד יחכו… מפקד המחסום היה מאוד בוטה כלפינו, טען שאנחנו מפריעות וסגר לנו בפרצוף את השער. בינתיים הייתה תקלה חשמלית וכולם נאלצו לחכות עוד רבע שעה.

לאחר זמן הגיע אוטובוס הילדים. המפקד נתן לו לחכות עד בוש ואז עלה לאוטובוס והתחיל לבדוק באריכות את "הילדים הגדולים" (שבסה"כ נוסעים לבית ספרם בכפר). בינתיים הגיע ג'יפ צבאי שנראה ממהר, הוא צפצף לשווא, אז יצא הסרן מהג'יפ ופקד על מפקד המחסום להפסיק. "וכך הופקר הבטחון".