14.50 – אזבית-טביב: בקרנו אצל סמי שעל ביתו מאיים צו-הריסה. שמחת-עניים במעונם: הם מתכוננים לחתונה משפחתית.

15.30 – כניסה לבית ליד: רכב צבאי ולצדו ששה חיילים.

ענבתא –נפגשנו עם פלסטיני שהיה עלינו להחתימו על ייפוי כוח לעורך דין כדי שיתאפשר לו להיכנס לישראל.  

עברנו דרך ארתאח, כפר שופי, ג'וברה.

15.55 ארתאח/ שער אפרים. עד כאן צילמנו. בכניסה מיד קיבל את פנינו השילוט החדש בדבר האיסור לצלם. המצלמה הוכנסה לכיס, אך בכך לא היה די. הצופה מן המגדל כנראה גילה שצילמנו לפני שנתקלנו בשלט, ואיש-המקום קיבל את פנינו. הוא בקש להסתכל במצלמה, הרשות ניתנה, ואז נמחק על ידו גם מה שצולם הרבה קודם לכן – שכן מעבר ארתאח/שער אפרים  נצפה לדעתו בתמונה מן הכביש המרוחק. מאוחר היה מדיי להתווכח: אין תמונות כלל. סיירנו במתקן, המעבר נראה שגרתי, וחזרנו לכניסה, ושם נתבקשנו על ידי נהג ערבי-ישראלי לברר מדוע הרופא האמור לצאת לישראל ולנסוע עמו (נקבעו לו פגישות, והוא עלול לאחר) מתעכב בשער היציאה. הנהג הציץ בסלולרי, ועל פיו ראה כי השיחה עם הרופא על הכניסה לשער התקבלה ב15.15. השומר סירב לדבר אתנו.  הממונה הודיע שלהד"ם, איש לא היה שם לפני כעשר דקות, לאחר שיחה טלפונית הוא התפשר שכוונתו לעשרים דקות, ובכלל לא ברור לו במה מדובר. שיחה עם המת"ק לא הועילה.

עזבנו ב16.30, וביקשנו מן הנהג להתעדכן. ב-16.45 (שעה ומחצה של המתנה) התבשרנו כי הרופא הגיע.