המחסום לפלסטינים בלבד. הוא המחסום העיקרי למעבר פועלים מצפון הגדה. פועלים בעלי אישור כניסה לעבודה בישראל וגם לעוברים לצורכי מסחר, רפואה ולביקור אסירים. ניתן לעבור את המחסום אך ורק ברגל. 
המחסום ממוקם מצפון לכביש 557 ומדרום לטולכרם. מופעל בידי חברת אבטחה אזרחית, שעות הפתיחה: בין 4:00 ל-19:00 בימי חול.
ב-2007 כחברות מחסום ווטש התחלנו להגיע אליו לפני פתיחתו ב-4 בבוקר ולדווח על התנאים הקשים והתורים הארוכים והדחוקים של פועלים. הפועלים שעוברים ממשיכים את דרכם בהסעות לעבודה לרחבי ישראל.
בתקופה הראשונה לפעילותו עברו כ-3000 ואח"כ 5000 איש כל יום. 
בגלל מספר קטן של עמדות בדיקה ועיכובים שרירותיים לפרקי זמן ארוכים ב"חדרים" פועלים חששו לאחר להסעה. פועלים יוצאים מביתם ב-2:30 בלילה כדי להיות בין הראשונים.

היום עוברים 15,000, והמעבר מהיר יותר. עדיין פועלים יוצאים מבתיהם מוקדם מאד כדי להספיק להיות מעבר למחסום בשעה 7 בבוקר
במתחם צמוד קיים מסוף להעברת סחורות בהיקף מסחרי, בשיטת גב-אל-גב.

מחסום חקלאי בסמוך לעיירה הפלסטינית פרעון, השוכנת כארבעה קילומטרים דרומית לטולכרם ליד הקו הירוק. חיים בה כ-5,000 איש (2018). 2,000 איש עברו לחיות בחו"ל ובתיהם נשארו ריקים. כאשר נבנה מחסום ההפרדה בתחילת שנות האלפיים הופרדו כ-4,000 דונם בבעלות הכפר מן החקלאים בעלי הקרקע. ב-2009, בעקבות עתירה של התושבים, הורה בג"ץ לשנות את תוואי הגדר. במאי 2011 החלו העבודות, וב-2013 הסתיימו . בעקבות הזזת הגדר 1,400 דונם נמצאים בתוך אזור הכפר, ול-2,600 דונם הנמצאים במרחב התפר מעבר לגדר ההפרדה, מגיעים התושבים רק דרך מחסום פרעון 708.

חברותינו עומדות בקשר עם חקלאי הכפר מאז תחילת שנות האלפיים - בביקורים, בתיעוד ובסיוע ביורוקרטי. במשך השנים השתנתה תדירות הפתיחה של המחסום מפעם לפעם: לעתים הוא נפתח 3 פעמים בשבוע,  לעתים פעמיים, ולעתים נסגר לחלוטין לתקופה מסוימת ללא הסבר. בנוסף - לרוב נפתח המחסום רק פעמיים ביום והדבר מקשה תמיד על העיבוד, כי החקלאים אינם מסוגלים להישאר בשדות כל היום. לאורך כל השנים נרשמו איחורים רבים בזמני פתיחת המחסום והחקלאים נאלצו לפעמים להמתין שעות עד שיכלו לצאת לעבודה בחלקותיהם.

בעיה קשה כיום היא מספר ההיתרים המצומצם שמאשר המינהל האזרחי למעבר לעיבוד האדמה. לרבים מבעלי הקרקע יש בעיות עם אדמות שאינן רשומות בטאבו על שמם אלא על שם אב שנפטר. הרישום בטאבו בקלקיליה מאוד יקר אם לאב היו מספר בנים ובנות להם שייכת האדמה לאחר מותו.  אין להם כסף להעביר את אדמתו של אביהם על שמם. לפני החומות, הגדרות החסימות והשערים שאינם נפתחים, הם  חילקו ביניהם את החלקה שירשו ולא היו להם בעיות בעיבודה.  היום הכל מסובך. חלקות שאינן מעובדות כמה שנים עלולות להפוך לאדמות מדינה ולעבור לרשות המתנחלים תושבי מרחב התפר.