א-ראם, ביר נבאלא, קלנדיה, יום א’ 16.3.08, אחה”צ
5 מכוניות בלבד בתור היוצא מהמחסום. נוכחות מוגברת של אנשי ביטחון ממגוון כוחות ויחידות. הדבר הבולט ביותר במקום הינו כמויות אין סופיות של תיל. המחסום נראה כמפרנס חשוב הן לחברות כוח אדם והן למפעל אחד או יותר המייצר סלילי תיל.
15:15 מחסום קלנדיה
מסיבה שלא עמדנו על פשרה, מגרש החנייה היה גדוש ומלא במכוניות, עד שקשה היה למצוא מקום פנוי עבור זו שלנו.
במחסום להולכי הרגל, בשלושת המסלולים שפעלו היה תור ארוך של ממתינים והבדיקות ארכו יותר מהזמן הרגיל. פיליס תיזמנה 30 דקות לאדם. החייל מהעמדה הקדמית הסביר שזה משום שהבדיקות קפדניות ביותר, אך למרות זאת לא תוגברו הכוחות.
בשעה 16:30, משנתנה הפסקת אוכל לחיילים, נסגרה אחת העמדות והלחץ גבר עוד יותר: התורים התארכו, הקרוסלות החיצוניות ננעלו והקהל התגודד ברחבת ההמתנה. החייל המופקד על כפתור הפעלת הקרוסלות אמר שהוא "יזרים מידתי" את האנשים לתוך המחסום. התמרמרות האנשים הממתינים היתה רבה, הם מצאו בנו אוזן קשבת אך לא סעד או הקלה למצוקתם.
שני בחורים שנשאו מספר שקיות ניילון מלאות וגדושות שכבר הונחו על מסלול הבדיקה, נשאלו ע"י החייל שמאחורי הזכוכית המשוריינת לתכולת השקיות, "כוסות", השיב לו אחד הבחורים. החייל ביקש לראות, הבחור פתח אחת השקיות והוציא קופסת קרטון, היה זה מארז סטנדרטי של 4 כוסות זכוכית. "בשביל מי זה?" שאל החייל, "בשבילי" השיב הבחור. אחרי מחשבה של רגע, הפעיל החייל שיקול דעת, החליט שזו כמות מסחרית וגזר על הבחורים לחזור אחורנית ולחפש מחסום המעביר סחורות.
במחסום הרכבים לא נצפו כלבנים וכלבים, כן נצפו שני שוטרים על אופנועיהם כשהם עוצרים ובודקים מדגמית את רשיונותיהם של העוברים לשני הכיוונים. על גבו של אחד מהם היה מודפס: "יחידת האופנועים".
16:40 – מספר ג'יפים ורכבים של משמר הגבול הגיעו בהולים אל מגרש החנייה. שוטרי מג"ב צעקו בערבית ועברית לעבר האנשים שלא להתקרב, ואיימו ברובים שלופים על המבקשים לעבור או לגשת למכוניתם (כמונו אנו). הם סגרו כשטח סטרילי את כל החלק המזרחי של החניון והכריזו על אירוע פח"ע [פעילות חבלנית עוינת]
.
איש צעיר שעמד עמנו בקרבת מקום, האיר את עיננו לאירוניה שבמצב: "באיום של רובה שלוף הם שומרים עלי שלא אתקרב למקום מסוכן ושלא אפגע"… אחרי 35 דקות, משאנשי יחידת החבלנים סיימו את פעולתם (לא עלה בידנו לרדת לחקר האירוע), יכולנו לצאת מהמקום.
מחסום ביר-נבאלה 17:35
חיילי משמר הגבול במחסום מאובטחים ע"י חיילי הנדסה מתוך הפילבוקס. לא התבצע בידול ולא היו תורים ארוכים לפני המחסום. למרות זאת, נוסע מכונית שפתח את החלון קרא לעברינו: "כשאתן פה הם מתנהגים יפה, כשאתן לא פה השיירה מגיעה עד…" והצביע בידו לעבר האופק הרחוק.
מפקד המחסום התפנה ביוזמתו וניגש לשוחח עמנו בחברת כמה מפיקודיו. הוא הסביר את יתרונם שלהם לעומת חיילים צעירים במלאכה קשה זו של התנהלות מול הפלסטינים, בכך שהם מבוגרים יותר, רובם נשואים ובעלי משפחות ושזו פרנסתם, לפיכך צפוי שיקפידו יותר על נהלים שלא לפגוע פגיעות שווא בבני אדם, שלא להתפתות לשוחד ושלא להתעלל. הוא מנה את שבחי המחסום, שלדבריו הוכיח את עצמו בכך שמנע העברת אמל"ח אל תוך ביר נבאלה, אשר משם המעבר לתוך ישראל קל ופשוט. ולכן, אין ספק לדבריו, שקיומו של מחסום זה מנע פיגועים רבים בתוך המדינה. לשאלתנו כמה מפגעים ייצר מחסום זה ודומיו בשל ההתעללות המתמשכת והיום יומית בבני אדם, הנהנו השלושה בהסכמה שבשתיקה ולא שללו את דברינו. (גם זו נחמה פורתא בימים אלו).
א-ראם; מחסום ועיירה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום א-ראם נמצא כשני ק"מ מדרום למחסום קלנדיה וכ-300 מ' מצפון לצומת נווה יעקב, בפאתי שכונת דאחית אל בריד. המחסום הוקם בשנת 1991 כמחסום כניסה לירושלים רבתי, נמצא בתוך שטח פלסטיני שסופח לירושלים ב-1967.בפברואר 2009 הושלמה הבנייה של חומת ההפרדה סביב העיירה אר-רם. העיירה הפכה להיות מובלעת פלסטינית (שטח B) שכונת דחית-אל בריד הצטרפה למובלעת, המחסום נסגר בחומה. החומה נבנתה על הכביש שהוביל לירושלים. מאז המצב בעיירה התדרדר.בתים נטושים וחצי גמורים, רוב בתי העסק נסגרו. הזנחה קשה בסביבות הגדר וברחובות. מי שיכול היה עזב. עודכן בינואר 2024
Anat TuegMay-21-2022חפירת הכביש השקוע לישראלים
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-