א-ראם, ג’בע (ליל), קלנדיה, ראפאת (ביר נבאלא), יום א’ 3.8.08, אחה”צ
15:20: מחסום א-ראם. לא היו פלסטינים במחסום.
מא-ראם נסענו לקלנדיה דרך בית חנינא, בצד “הירושלמי” של החומה. בדרך פגשנו נציג אלביט, קבלן שמוסיף גלילי תיל בראש החומה וחיישנים לאורכו המתחברים לפלזמות בחדר בקרה של מג”ב המאפשר לאתר במדויק כל ניסיון לעבור את החומה.
15:30: עצרנו במחסום עטרות ודברנו עם החיילים. לא היו הפרעות לתנועה במקום.
15:45: קלנדיה: פגשנו את מוסא מקטנה שמסר לידינו עדויות מצולמות לנזק שנגרם לשדות ביישוב שלו מזרימת הביוב של הר אדר.
15:55: בכניסה הצפונית לקלנדיה אישה עם עגלת תינוקות (ובה תינוקת ישנה) נעמדת לפני המעבר המוצר ותוהה כיצד תוכל לעבור את המחסום עם העגלה. טלפנו לחמ”ל בבקשת עזרה ואמרו שישלחו מישהו לפתוח את “השער ההומניטארי” אבל זה ייקח רבע שעה. בינתיים האישה נדחסה לתוך המעבר עם העגלה ואנחנו בעקבותיה. ליד הקרוסלה היא הוציאה את התינוקת וקפלה את העגלה ועזרנו לה לעבור בקרוסלה. ואז היא נעמדה בתור בשרוול 4 (רק תור אחד פעל) שבו המתינו כ-25 איש. עדיין לא הגיע החייל שאמור היה לעזור לה לעבור. התינוקת התחילה לבכות והממתינים ריחמו על האישה והתינוקת וקידמו אותה לראש התור ועזרו לה לעבור. נשאלת השאלה, למה משמש “השער ההומניטארי”? מי שולט בו ומתי פותחים אותו?
עדיין פועל רק מסלול מעבר אחד (ובו כאמור כ-25 ממתינים) ותור ארוך של למעלה מ-40 אנשים משתרך לו בסככה הצפונית.
16:15: פותחים עוד מסלול.
16:20: ברחבת האוטובוסים: אמבולנס מגיע מירושלים לקחת חולת לב המגיעה מטול כרם. האמבולנס הפלשתיני עובר את המחסום תוך 3 דקות ונעמדת ליד האמבולנס הירושלמי. מנתקים את החולה מהמכשור הפלשתיני ומעבירים אותה באלונקה לאמבולנס הירושלמי. היא נראית ממש לא טוב (קהל לא קטן עומד מסביב ומסתכל בנעשה). ואז לוקח עוד כמה דקות יקרות עד שמחברים אותה למכשור החדש, דקות שאולי הן ההבדל בין חיים למוות.
16:30: האמבולנס עוזב את הרחבה לביה”ח מוקאסד ומפעיל צופריו, דבר חריג למדי.
מרחוק אנו רואים שהתור בעטרות כבר התארך מאד. בכיכר הצפונית, בכניסה למחסום הרכבים של קלנדיה, אנחנו סופרים יותר מ-8 אוטובוסים ממתינים לעבור. הנהגים שכבר עברו ספרו שהמתינו 20 דקות רק כדי להגיע למחסום. הנוסעים שלהם, שעברו את מחסום קלנדיה ברגל, מחכים ברחבת האוטובוסים לבואם כדי להמשיך את נסיעתם.
16:34: פתאום יד נעלמה פועלת ושורת אוטובוסים עושה את דרכה למחסום.
16:45: בחזרה למחסום הולכי הרגל. שוב פועל רק מסלול אחד אבל כעת אין תור בסככה. אנחנו עוזבים את קלנדיה ונוסעים לרפעת.
17:10: רפאת: חיילים שמחים לקראתנו, כנראה שאנחנו מספקים להם בידור. אחד מספר שקצינים מדברים על הורדת מחסום רפעת (שסה”כ מציק רק לפלסטינים העושים את דרכם מביר נבאלה לרמאללה וחזרה). נחיה ונראה.
17:30: ראפאת: תור המכוניות מונה 5 רכבים.
18:00-18:10: ליל: אין הפרעה לתנועה מצד החיילים, רק פסי ההרעדה הנוראים מאטים את התנועה
א-ראם; מחסום ועיירה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום א-ראם נמצא כשני ק"מ מדרום למחסום קלנדיה וכ-300 מ' מצפון לצומת נווה יעקב, בפאתי שכונת דאחית אל בריד. המחסום הוקם בשנת 1991 כמחסום כניסה לירושלים רבתי, נמצא בתוך שטח פלסטיני שסופח לירושלים ב-1967.בפברואר 2009 הושלמה הבנייה של חומת ההפרדה סביב העיירה אר-רם. העיירה הפכה להיות מובלעת פלסטינית (שטח B) שכונת דחית-אל בריד הצטרפה למובלעת, המחסום נסגר בחומה. החומה נבנתה על הכביש שהוביל לירושלים. מאז המצב בעיירה התדרדר.בתים נטושים וחצי גמורים, רוב בתי העסק נסגרו. הזנחה קשה בסביבות הגדר וברחובות. מי שיכול היה עזב. עודכן בינואר 2024
Anat TuegMay-21-2022חפירת הכביש השקוע לישראלים
-
ביר נבאלא / ראפאת (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ביר נבאלא / ראפאת (ירושלים) עם השלמת מובלעת ביר נבאלא הכוללת גם את בית חנינא אל בלד, ג'דירה ואל ג'יב, הוקם מחסום ביציאה מהמובלעת לגדה. זהו מחסום "מרקם חיים" מתחת לכביש 443, האמור לאפשר את המשך החיים בין הכפרים שנותרו בגדה לכפרים שנבלעו במובלעת. המעבר לכיוון ביר נבאלא מותר רק לתושבי המובלעת ולתושבי נפת רמאללה. מאז שהוקפה בחומת ההפרדה ב-2003 עם יציאה צרה אחת מתחת לכביש 443 ,המובילה לרמאללה ולקלנדיה דרך כפר עקב ומחנה הפליטים קלנדיה, אין קשר בין אזור א-ראם, בית חנינא וירושלים לבין ביר נבאללה. ערך דירה להשכרה ירד מ-700$ לחודש ל-100$ לחודש. החנויות סגורות, בתי החרושת ננטשו ואולמות האירועים ריקים. גם בניינים רבים עומדים ריקים. לא באים לגור פה. כדי לנסוע לירושלים, לא-ראם, ליריחו, לעזרייה, לדרום הגדה - צריך לנסוע עד מחסום קלנדיה מצוידים באישורי כניסה מיוחדים. כך גם נוצרו פקקים גדולים בכבישים המובילים לקלנדיה. מעודכן לינואר 2024
-
מחסום ג'בע / ליל (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
.
מחסום דרכים לבדיקת רכבים, נמצא על כביש 65, גובל בגדר הדרומית של כפר ג'בע, כשלושה ק"מ מזרחית למחסום קלנדיה, על הדרך המובילה להתנחלות אדם בואכה כביש 60.
בחפירות ארכיאולוגיות בתחומי הכפר נמצאו שרידי בית בד מימי בית ראשון. האירועים שהביאו להקמת המחסום דווקא כאן: ביום חטיפתו של גלעד שליט ולפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, נחטף בחור בן 17 מאחת ההתנחלויות בידי חולייה פלסטינית.
גופתו נמצאה מספר ימים מאוחר יותר במבואות רמאללה. תחקיר צבאי העלה שחוטפיו העבירו אותו בציר זה. המחסום הוקם על מנת למנוע מקרי חטיפה בעתיד וכדי להזהיר מתנחלים מנסיעה לרמאללה וכניסה לשטח A (האסור בכניסה לישראלים).
המחסום הפועל כל שעות היממה. בדרך כלל נבדקים רק הרכבים הנוסעים בכיוון רמאללה.(נובמבר 2016): כל בוקר, כשהמתנחלים בהמוניהם נוסעים לירושלים על כביש 60 וכל אחה"צ שהם חוזרים מירושלים על כביש 60, יוזם הצבא פקק בכניסה למחסום ג'בע ומעכב את תנועת הפלסטינים שנוסעים לעבר כביש 60.
(פברואר 2020): בשנתיים האחרונות המחסום לא תמיד מאויש. לפעמים החיילים באים וסתם עומדים, לפעמים באים ועוצרים ובודקים את הנכנסים לכפר, לפעמים מפטרלים בסמטאות הכפר, לפעמים יורים רימוני הלם וגז ולפעמים פולשים לבתים ועוצרים צעירים, מספרים העוברים במחסום חזמה.
(מעודכן לפברואר 2020)
Apr-18-2023מפת מחסומי צפון ירושלים
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanNov-30-2025קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
-