חזרה לדף חיפוש דוחות

א-ראם, קלנדיה, יום ג’ 5.2.13, אחה”צ

צופות ומדווחות: רוני המרמן ותמר פלישמן (מדווחת) אורחת: גאיה.
05/02/2013
| אחה"צ

שני נהלי גב-אל-גב באותה שעה ובאותו מקום.

קר. אוויר מזוהם. אבל מזוהמים יותר הנהלים הפוגעניים והנבזים. הקורבנות: שני תינוקות.

 

בהפרש של פחות מחמש דקות הגיעו שני אמבולנסים מהגדה המערבית אל פתחו של המחסום והצטוו לחכות.

באמבולנס הראשון הובלה תינוקת מקלקיליה בת עשרה ימים עם מצוקת נשימה שהחמירה בדרך.

לעדות הנהג הנסיעה מקלקיליה ארכה שעה וחצי, לכך יש להוסיף עוד עשרים דקות של עיכוב לבדיקת כשרות הניירות, לפתיחה ובדיקה של חפצי האם ולהשלמתו של הליך נוהל גב-אל-גב: נשיאת התינוקת מאלונקת שטחים לאלונקה ירושלמית, הכנסתה לאמבולנס הירושלמי ויציאה ליעד – בית החולים מוקאסד במזרח ירושלים.

 

התינוק השני בן ארבעה חדשים מעזה סובל ממחלת כליות, היה מאושפז בביה"ח ברמאללה ומשמצב מחלתו החמיר, המליץ הצוות הרפואי שם להעבירו לביה"ח אוגוסטה ויקטוריה.

האמבולנס עוכב בכניסה למחסום. "אין תיאומים," אמרו החיילים. מאוגוסטה ויקטוריה (שם חיכו לבואו) מסרו שכל התיאומים נעשו. החיילים התעקשו:"אין!"
מאוגוסטה ויקטוריה אמרו:"יש."

הזמן זחל ולא היה מי שיתיר את הפלונטר.

מאבטח מחברת האבטחה האזרחית שאמר:"אני לוחם אבל גם לי יש רגשות," ניסה לעזור: דיבר עם החיילים, דיבר עם צוות האמבולנס, הלך חסר מנוחה מצד לצד, אבל לעזור לא הצליח.

רק אחרי 55 דקות הגיע מאי-שם קצין מת"ק ולפתע נמצאו תיאומים ראויים ומאושרים.

 

בדרך אל צדו הישראלי של המחסום עוכבנו בחדר הצדדי, הקטן והמטונף, שתקרתו מרושתת ומעליה זרוקים שאריות מזון ושעל קירותיו חרוטות מילים וכתובות ש"מוחבראת" הבולטת שבהן.

ואז הגיע דב השוטר שהוזעק ע"י החיילות לטפל בי, כי סירבתי לדווח לחיילות מה אני עושה במקום שלדעתן הוא נמצא בשטח A. דב השוטר שיחרר אותנו מהחדר בו נכלאנו ואמר:"ככה זה שנותנים לילדות לא אחראיות בנות 18 לעשות עבודה," וגם: "אם את רוצה תגישי תלונה."

אני לא.

 

א- ראם:

ארבעה חיילים על נשקם עמדו על הגבעה מול הכניסה לעיירה, כוונו את רוביהם וירו רימוני גז אל הכביש הראשי. אויביהם שמנגד היו ארבעה ילדים כבני עשר (לא הרבה יותר מכך), שהגיחו מאחורי מבנה, זרקו אבנים לעבר החיילים, שבו למסתור, חיכו עד שנורו הרימונים וחזרו על הריטואל.

נהגי מוניות שעמדו מין הצד מחכים ללקוחות היו הקורבנות העיקריים לאדי הגז שנמהלו באוויר, סיפרו שככה זה נמשך כבר שעה, שעה וחצי.

  • א-ראם; מחסום ועיירה (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום א-ראם נמצא כשני ק"מ מדרום למחסום קלנדיה וכ-300 מ' מצפון לצומת נווה יעקב, בפאתי שכונת דאחית אל בריד. המחסום הוקם בשנת 1991 כמחסום כניסה לירושלים רבתי, נמצא בתוך שטח פלסטיני שסופח לירושלים ב-1967.
      בפברואר 2009 הושלמה הבנייה של חומת ההפרדה סביב העיירה אר-רם. העיירה הפכה להיות  מובלעת פלסטינית (שטח B) שכונת דחית-אל בריד הצטרפה למובלעת,  המחסום נסגר בחומה. החומה נבנתה על הכביש שהוביל לירושלים. מאז המצב בעיירה התדרדר.בתים נטושים וחצי גמורים, רוב בתי העסק נסגרו. הזנחה קשה בסביבות הגדר וברחובות. מי שיכול היה עזב. עודכן בינואר 2024
      חפירת הכביש השקוע לישראלים
      Anat Tueg
      May-21-2022
      חפירת הכביש השקוע לישראלים
  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
      Tamar Fleishman
      Nov-30-2025
      קלנדיה: שלוליות וזוהמה אחרי הגשם
לתרומה