חזרה לדף חיפוש דוחות

א-ראם, קלנדיה, ראפאת (ביר נבאלא), יום ג’ 22.7.08, אחה”צ

צופות ומדווחות: רוני ה', תמר פ' (מדווחת וצילמה)
22/07/2008
| אחה"צ

אורחים: סבסטיאן (נציגה בארץ של תחנת רדיו מברלין), פרופ’ יוסי יונה, נידאל (מתורגמנית)

נוכח הדרכים המשובשות באר-רם ובדרך המובילה למחסום ראפאת, דרכים באחריות השלטון הישראלי, השכלנו למשמע התיאוריה של פרופ’ יוסי יונה על ההבדלים שבין הזמן הערבי לזמן היהודי הניכרים לדבריו בכבישים בכל מקום ברחבי הארץ: שהרי לערבים, בניגוד לנו היהודים המחליטים על סלילה ושיפור הכבישים, יש את כל הזמן שבעולם, הם אינם ממהרים לשום מקום באמת ואינם זקוקים לכבישים איכותיים כמונו אנו, שזמננו דוחק ואנחנו ממהרים. 

מחסום אר-רם:

15.20 – תור צפוף של כ-100 רכבים לרוחבו וארכו של הכביש המוביל אל המחסום, שתחילתו בסמוך לצומת, קידם את פנינו (תמונה משמאל). שוטרי מג”ב בסיועם של חיילי יחידת המעברים מהמשטרה הצבאית והמאבטחים האזרחיים ביצעו בדיקות קפדניות של הרכבים והאנשים הנכנסים דרך המחסום. על השאלה לשינוי ההתנהלות, זכיתי לשתי תשובות:1. ממאבטח: “סתם כי מתחשק לנו”.
2. משוטר מג”ב: “זה לא מעניין אותך”.
זה כן עניין אותי, אז שאלתי במוסך הסמוך מתי החלו הבדיקות הקפדניות, התשובה וצירוף האירועים לימדו שהסיבה היא הפיגוע שהתרחש בירושלים. 

מחסום קלנדיה:
16.00 – אמבולנס שהגיע מכוון השטחים גרם לנו למהר ולעבור אל מחסום הרכבים, שם כבר עסקו הפרמדיקים בהעברתה של אשה זקנה חולת סרטן בשיטת גב-אל-גב לאמבולנס של הסהר האדום. מיודענו, הפרמדיק מהשטחים, סיפר שהחיילים “עשו לו בעיות” כדבריו, הם דרשו ממנו לחזור על עקבותיו בטענת שווא לפיה עד שלא מגיע האמבולנס מהצד הירושלמי, אסורה שהייתו במחסום. אלא שהוא עמד על זכותו להמתין במחסום ולא סב לאחור. בסככת ההמתנה שלפני הכניסה למחסום, פנתה אל רוני אשה מלווה בחמשת ילדיה הקטנים, האישה בעלת תעודת זהות שטחים (בעלה, בעגה הנוהגת, הוא “כחול”), יש לה “אישור איחוד משפחות” אך מסיבה שלא הוסברה לה, בניגוד לשגרה אליה הורגלה, לא אפשרו לה לעבור. רוני הצליחה להשיג את קצין המת”ק רוני שהסביר שעל האשה ללכת למת”ק הפלסטיני ורק אחרי ששם יחתמו על אישור המוכיח את העובדות, יאריכו במת”ק הישראלי את המשך אישור המעבר המצוי בידה.
נוהל זה לא היה ידוע עד כה לא לנו ולא לפלסטינים. האם זה חידוש ותוספת בירוקרטית, בבחינת נדבך נוסף הנערם בדרכם של הפלסטינים לקבלת אישורים
נשתדל לברר ולדוח.
 

זוג הורים ובתם הפעוטה נצפו לוחצים ללא הצלחה על לחצן האינטרקום כדי שייפתח עבורם השער “ההומניטארי”. אחרי דקות ארוכות, משנואשו מהניסיונות, הוצאה הפעוטה מהעגלה וכשהחל האב לקפל את העגלה המסורבלת, נפתח השער בפניהם. אלא שאנשים נוספים שעמדו לפני הקרוסלה במסלול מס.4  מיהרו בעקבות האב ונכנסו לרחבת הבידוק. את ההתנהגות הזאת לא יכלה החיילת שבעמדה לשאת והחלה לנזוף באנשים, תוך שהיא צועקת במערכת הכריזה שעליהם לצאת ולעמוד יפה בתור. האנשים לא מיהרו לבצע את פקודתה ובחלל האוויר נשמע דין ודברים קולני וגס בינה לבין אחד הגברים שקצה נפשו בניסיון החיילת לחנכו והשיב לה כגמולה. אך כמו תמיד, גם במקרה זה הכוח ניצח: האנשים יצאו והסתדרו מחוץ לקרוסלה בשורה ישרה כהוראת הריבון. 

מחסום ראפאת

18.30 – במקום מוצבים חיילי הנדסה קרבית שהחליפו את יחידת מג”ב. החיילים לא הבינו את השאלה אם מתקיים בידול, הם כלל אינם יודעים מה הוא בידול ומשיחה עמם נוצר הרושם שאינם מבינים היכן הם מצויים, מה לפנים ומה מאחור, על איזה איזור הם מופקדים ולשם מה. אך את רוח היחידה כבר הספיקו להנציח בכתובת אבנים בהירות על שיפולי הגבעה שליד המחסום. הכפר קלנדיה
מוכתר הכפר ששמח לשוחח עם האורח מגרמניה ולהתראיין למיקרופון, סיפר על תלאות התושבים והקשיים להגיע למקומות העבודה בשל כליאת הכפר בתוך הגדר, על המשפט המתנהל מזה שנה וחצי וטרם ניתנה הפסיקה ואף דיבר בשבח
מחסום ווטש והדגיש את העובדה שבאנו לבית המשפט לתת עדות המחזקת את גרסת תושבי הכפר ועל הסרט המרשים שיצרה נטע ע. והציגה בפני השופטת.
 

מחסום חיזמה

19.30 – תור ארוך למבקשים להיכנס לשטחים. כנראה גם זה כמו באר-רם תוצאה של הפיגוע.

  • א-ראם; מחסום ועיירה (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום א-ראם נמצא כשני ק"מ מדרום למחסום קלנדיה וכ-300 מ' מצפון לצומת נווה יעקב, בפאתי שכונת דאחית אל בריד. המחסום הוקם בשנת 1991 כמחסום כניסה לירושלים רבתי, נמצא בתוך שטח פלסטיני שסופח לירושלים ב-1967.
      בפברואר 2009 הושלמה הבנייה של חומת ההפרדה סביב העיירה אר-רם. העיירה הפכה להיות  מובלעת פלסטינית (שטח B) שכונת דחית-אל בריד הצטרפה למובלעת,  המחסום נסגר בחומה. החומה נבנתה על הכביש שהוביל לירושלים. מאז המצב בעיירה התדרדר.בתים נטושים וחצי גמורים, רוב בתי העסק נסגרו. הזנחה קשה בסביבות הגדר וברחובות. מי שיכול היה עזב. עודכן בינואר 2024
      חפירת הכביש השקוע לישראלים
      Anat Tueg
      May-21-2022
      חפירת הכביש השקוע לישראלים
  • ביר נבאלא / ראפאת (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  ביר נבאלא / ראפאת (ירושלים) עם השלמת מובלעת ביר נבאלא הכוללת גם את בית חנינא אל בלד, ג'דירה ואל ג'יב, הוקם מחסום ביציאה מהמובלעת לגדה. זהו מחסום  "מרקם חיים" מתחת לכביש 443, האמור לאפשר את המשך החיים בין הכפרים שנותרו בגדה לכפרים שנבלעו במובלעת. המעבר לכיוון ביר נבאלא מותר רק לתושבי המובלעת ולתושבי נפת רמאללה. מאז שהוקפה בחומת ההפרדה ב-2003 עם יציאה צרה אחת מתחת לכביש 443 ,המובילה לרמאללה ולקלנדיה דרך כפר עקב ומחנה הפליטים קלנדיה, אין קשר בין אזור א-ראם, בית חנינא וירושלים לבין ביר נבאללה.  ערך דירה להשכרה ירד מ-700$ לחודש ל-100$ לחודש. החנויות סגורות, בתי החרושת ננטשו ואולמות האירועים ריקים. גם בניינים רבים עומדים ריקים. לא באים לגור פה. כדי לנסוע לירושלים, לא-ראם, ליריחו, לעזרייה, לדרום הגדה - צריך לנסוע עד מחסום קלנדיה מצוידים באישורי כניסה מיוחדים. כך גם נוצרו פקקים גדולים בכבישים המובילים לקלנדיה. מעודכן לינואר 2024
  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה