מחסום חבלה (1393)

מחסום חבלה (1393) הוקם על אדמות תושבי קלקיליה, על הדרך הקצרה שחיברה במשך מאות שנים בין קלקיליה לעיירה הסמוכה חבלה. מכשול ההפרדה חוצה דרך זו פעמיים וניתק את תושבי קלקיליה מאדמותיהם שבמרחב התפר (בין הגדר לקו הירוק). מתחת לכביש 55 יש מעבר שמחבר בין קלקיליה לחבלה. מכשול חקלאי זה משמש את החקלאים ובעלי המשתלות הפועלים לאורך כביש 55 מהקו הירוק ועל שני צידי דרך הכורכר המובילה למחסום. מחסום חקלאי זה משמש את תושבי ערב א-רמאדין א-ג'נובי (המנותקים מהגדה המערבית), שעוברים דרכו לגדה המערבית ובחזרה לבתיהם. שעות הפתיחה של מחסום חקלאי זה (3 פעמים ביום) ארוכות מהרגיל, כשעה (לאחרונה קוצרו ל-45 דקות), ומתואמות עם שעות ההסעה של ילדי א-רמאדין הלומדים בגדה המערבית הכבושה.

כפר ג'מאל, המתנשא לגובה של 200 מטר מעל פני הים, נמצא כ -14 ק"מ דרומית לטול כרם וכ -17 ק"מ מהים התיכון. המשפחות החיות בו מאז אמצע המאה השמונה עשרה מונות כיום כ-3,000 איש ואישה. 

הכפר איבד אלפי דונמים מאדמותיו הצפוניות והמערביות עקב בניית מכשול ההפרדה, שהותירה אותן מאחורי מכשול ההפרדה. לאחר החלטת בג"צ ב-2011, הוזז מכשול ההפרדה מערבה והוחזרו שטחים חקלאיים רבים. הכפר שקט, היחסים עם ההתנחלות הקרובה, סלעית, טובים, ורבים מתושבי הכפר עובדים במפעלי התעשייה באזור ההתנחלות. החקלאים עוברים בשער הקרוב להתנחלות כדי לעבד את אדמותיהם ללא הפרעה.

אולם יש הצקות ואי סדרים רבים במעבר חקלאי הכפר בשערים החקלאיים האחרים: השערים אינם נפתחים לפי צורכי החקלאים ולזמן קצר בלבד; המינהל האזרחי מונע בדרך כלל כל גידול מלבד זיתים בחלקות; אוסרים על הכנסת טרקטור וציוד חקלאי; מעניקים אישור רק לאדם אחד מהמשפחה, ומדי פעם לוקחים את האישורים ומעכבים שרירותית את חידושם;  התירוץ הרווח - "סיבות ביטחוניות".

איך מתפרנסים אנשי הכפר? בעלי אישורי עבודה בישראל נוסעים בשלוש לפנות בוקר למעבר איל ליד קלקיליה כדי להספיק להגיע בזמן לעבודתם באזור התעשייה של סלעית הסמוך אליהם ובמקומות אחרים. בעלי חלקות ירק שיש להם אישור מורשים להגיע יום-יום לחלקותיהם מעבר לגדר ההפרדה דרך מחסום פלאמיה המרוחק.

חשוב לציין, שבחלקות שהוחזרו לכפר השתפרו להפליא העיבוד, ההשקיה והגיוון החקלאי - ובמקום עצי הזית המוזנחים שאפשר היה להגיע אליהם רק באמצעות היתרי מעבר דרך שערים חקלאיים סגורים לרוב - היום החקלאות פורחת בחלקות אלה.

(עודכן - ינואר 2021)

נמצא בצומת הכביש המוביל מג'וברה לא-ראס וכביש 574, העובר מתחת לגשר מחסום ג'וברה. מיועד לתושבים היוצאים מטולכרם ובאים אליה, כדי שלא יחצו את כביש האפרטהייד 557 המותר בנסיעה רק למתנחלים.
אינו פעיל כבר כמחסום קבוע, אך יש מדי פעם מחסומי פתע והחיילים בודקים את המכוניות העוברות (עודכן באפריל 2010)
 

 

מחסום ג'וברה היה על כביש 557, מדרום לטולכרם, בצד "מעבר התאנים", הנמצא בתוך שטחי הרשות הפלסטינית (ק"מ אחדים ממזרח לקו הירוק), ומשמש מחסום כניסה מהשטחים לישראל.

המחסום אל הכפר ג'ובארה שהיה עד 2013 במרחב התפר, חסום ומוקף גדר, היה מיועד למעברם של בני המשפחה של הבית הסמוך למחסום,  וגם למעברן של חברות מחסום ווטש (באישור מיוחד בלבד), בדרכן למחסום 753 הוא "מחסום הילדים" הנמצא בקצה השני של הכפר.  

החיילים המפקחים על "מעבר התאנים" פיקחו גם על המעבר במחסום זה, במשמרות שלנו חכינו לעתים זמן רב עד אשר נמצא המפתח ונפתח השער.  המחסום בוטל והפך חלק מגדר ההפרדה שהועברה מערבה בעקבות בג"ץ . 

 

מחסום זה הוקם אחרי ביטול מחסום פלאמיה הקודם, בו נהגנו לצפות מדי שבוע במשך שנים. לעתים קרובות הוא לא נפתח בזמן ולפעמים החרימו אותו החיילים (עונש קולקטיבי) בטענה שילדים זורקים אבנים ושורפים מדי פעם צמיג. הצבא נהג גם להיכנס לעיירה לפיקוח ולעצירת ילדים בלילות., לאחר שגדר ההפרדה הועתקה מערבה בעקבות בג"צ. נקבע שער נוסף קרוב לישוב מצפון המשמש את תושבי ג'יוס שהמחסום הקרוב לכפרם הפך לעונתי, וגם את תושבי פלאמיה שאדמותיהם בקרבתו.

 

 

כפר פלסטיני בן כ-1,800 תושבים. ההתנחלות שערי תקווה הוקמה על אדמותיו בצמוד אליו, וההתנחלות אורנית הוקמה על אדמותיו החקלאיות. עד 2013 עברה גדר ההפרדה בתוך הכפר ומחסום מאויש על ידי הצבא איפשר לתושבים לעבור מצד לצד. ב-2014 החלו להחליף את הגדר של מובלעת אלקנה בחומה אימתנית סביב הכפר עזון-עתמה ואדמותיו, שניתקה את התושבים מאדמות וחממות פרטיות רבות ליד אורנית וכפר קאסם. בחומה נפתח "שער אורנית 1474", שנפתח 3 פעמים ביום עבור החקלאים. בשנים 2016 -2018 הצבא סגר ופתח באופן שרירותי את השער מדי כמה חודשים, כשהוא מאלץ  את החקלאים לעבור, רובם ברגל, דרך שער כמעט לא נגיש הנמצא 3 ק"מ צפונה, בית אמין,1447 או בשער צפוני יותר ע  1419, מול נירית. משם עליהם לחזור כ-8 ק"מ לאדמותיהם שבדרום כדי לעבדן.... ב-2018 נפל דבר, וחקלאי עזון עתמה, שהחממות שלהם ממש מעבר לשער אורנית, התבשרו שהוא לא ייפתח יותר לעולם (מלבד בעונת המסיק). הסיבה: הצבא חושד/טוען שנגנבו ממנו צינורות ברזל שהיו בצדו המזרחי של השער. וכך הוטל עונש קולקטיבי על כל תושבי הכפר, הנאלצים לכתת רגליהם לשערים מרוחקים הנפתחים 2-3 פעמים ביום לפרקי זמן של 15 דקות.

מעודכן ליוני 2021

 

עזון

עיירה פלסטינית בשטח B על כביש 5 בין שכם לקלקיליה, מזרחית לנבי אליאס. רשאים לבנות ולשפר תשתיות. גדר ההפרדה הפקיעה אדמות של תושבי הכפר. בשנת 2018 הופקעו כרמי זיתים של אחד התושבים לשם סלילת כביש עוקף נבי אליאס. האוכלוסייה מונה 13,000 נפשות, מצב כלכלי ירוד. רמת תשתיות עלובה. עזובה והזנחה בכל תחום. בינתיים העירייה השלימה סלילת כביש פנימי לרווחת התושבים. בשל הסמיכות להתנחלות קרני שומרון על שלוחותיה, העיירה סובלת מנוכחות מוגברת של הצבא, בעיקר בלילות: נכנסים לבתים, עוצרים חשודים. הופכים את הבית ולפעמים גם מחריבים אותו, כמו במקומות רבים בגדה. לעיתים סוגרים את המחסום בכניסה לכפר, אין אפשרות לצאת ולהיכנס. מעודכן לפברואר 2019.