שם הפרק: צר בעלי סוסים…

14.30 – אנו מגיעות אל מחסום א-ראס, בין טול כרם לשכם (בשטח פלסטיני). ליד עץ מרוט עלים ועלוב, ללא צל, עומד סוס קשור בחבל אל העץ. לידו עגלה קטנה עם עיצול אחד, ריקה. שני פלסטינים יושבים על הארץ בשמש הקופחת.

המפקד אומר לנו שלפני שעה הוא התחיל את משמרתו, וקיבל את "הירושה" הזאת. הוא מחכה לעדכונים.

הפלסטינים מספרים שהם נמצאים כאן משעה 10 בבוקר. אינם יודעים מדוע הפרידו את הסוס מהעגלה, רוקנו אותה, לקחו מהם את התעודות. "יש לנו אישורי כניסה לישראל. אנחנו גרים בפרעון (כפר שכן לג'בארה) ועובדים בג'בארה ששם האדמות שלנו. תמיד נותנים לנו לעבור, והיום עוצרים ומעכבים אותנו. אנחנו כאן בלי אוכל מהבוקר. גם הסוס כבר רעב".  הסיפור נשמע מוזר מאד וכן גם העובדה שלא אומרים להם את הסיבה לעיכובם.

אנחנו מפצירות במפקד לברר מדוע הבדיקה בוששת ומדוע אי אפשר לתת להם ללכת לדרכם.

המפקד אומר שהוא, כמונו, מעוניין מאד לשחרר אותם, אבל אינו יכול לעשות זאת על דעת עצמו. לדבריו מישהו מהצבא עומד להגיע כל רגע ולפתור את הבעייה.  הרגע הזה מתמשך יותר מדי.

אנחנו עומדות על יד המעוכבים ומתייבשות אתם. והם כאן מהבוקר…

צלצלנו אל תמי בבקשה לברר אם אפשר לזרז את שחרורם. תמי חוזרת אלינו ובפיה הידיעה שהמת"ק מטפל בזה. עוד מעט הם יגיעו.   מדוע המת"ק – לא מובן לנו. (יובן בהמשך).

סוף סוף נראה באופק ג'יפ, אחריו מכונית. הם מגיעים ומתוכם יוצאים: רופא ווטרינר, איש מטעם אגודת "צר בעלי חיים" וחיילת מהמנהל האזרחי.  הרופא ניגש אל הסוס ומתחיל לבדוק את שיניו.

החיילת מספרת שהיא זו שזיהתה שהסוס חולה, וחשבה שעבר התעללות. לכן עצרה אותם וביקשה שיביאו וטרינר. זו חובתה כחיילת במנהל האזרחי.

וטרינר ואיש מטעם אגודת "צר בעלי חיים" הוזעקו למקום. מאין? – מאבו כביר…

זה מסביר מדוע בעלי הסוס והסוס המסכן עצמו – חיכו מ 10 בבוקר עד 3 אחר הצהריים. הביורוקרטיה סביב גיוס המומחים, והסעתם מאבו כביר עד מחסום א-ראס "לא הולכים ברגל".

הרופא שאל את בעליו כמה זמן הסוס ברשותו, התשובה הייתה "קניתי אותו שלשום". הרופא אמר שאם יעמיסו על הסוס משא הוא פשוט ימות. הוא סובל מחוסר תזונה ומפצעים. רגל אחת זקוקה להחלפת הפרסה. לאור כל זאת, על בעל הסוס לדאוג להחלמתו ובמשך חודש ימים אסור להעבידו. לאחר חודש עליו להביאו לבדיקת הרופא.

ביריה שאלה את החיילת, שמצב הסוס הסעיר אותה, האם הייתה עוצרת בתל אביב בעל סוס שסוסו נראה לה חולה?  היא ענתה שבגדה חוקים "קצת אחרים" מאשר בישראל (לא ידענו…), והיא מלאה את חובתו של המנהל האזרחי בגדה. (כמה חבל שאנשים לא נחשבים גם הם -במנהל האזרחי – כבעלי חיים).

15.30 התפזרנו – איש לדרכו, וכן הסוס ובעליו.     המשכנו לענבתא.

15.55 ענבתא. תנועה דלילה מאד. בכניסה אין תור כלל, יש זרימה. ביציאה 14 מכוניות בתור, אבל הוא זז.

אנחנו עוזבות, ופנינו לבית איבא.