בורין

כפר פלסטיני  בנפת שכם, ההתנחלויות יצהר והר ברכה הוקמו מעל הישוב הפלסטיני, מעט דרומית לשכם, ליד כביש 60, הכביש המרכזי העובר בגדה, אך הכפר מנותק ממנו, ללא אפשרות להגיע אליו עם רכב.

חיים בו כ-4000 תושבים. רובם עוסק בחקלאות ומרעה צאן, למרות שרבים מבוגרי שני בתי הספר התיכוניים ממשיכים ללימודים באוניברסיטה. בהעדר תעסוקה הם עובדים בבניין או יוצאים לארצות המפרץ.

קרקעות הכפר הופקעו מספר פעמים לצורך הקמת התנחלויות ישראליות ובסיסים צבאיים, וכתוצאה מכך התדלדלו משאבי הקרקע והמים של בורין. משנת 1982, יותר מ-2,000 דונם מקרקעות הכפר הוכרזו כ"אדמות מדינה" ולאחר מכן הועברו להתנחלות הר ברכה.

במהלך השנים האחרונות וביתר שאת מאז 2017 נתון הכפר לפעולות טרור כלפי התושבים של בורין מצד תושבי ההתנחלויות יצהר והר ברכה, המאחז גבעת רונן ואחרים שמתבטאים בפגיעה באנשים וברכוש. למרות קרבת החיילים בבסיס צה"ל הקרוב לאחד מבית הספר של הכפר, סובלים התושבים מאירועים רבים של יידוי אבנים, הצתות של כלי רכב ושדות, המדווחים גם בעיתונות.

מניעת המסיק ב-2023 הייתה אלימה מתמיד. חיילים ומתנחלים עברו עם נשק שלוף בין בתי הכפר ודרשו מאנשים להפסיק למסוק בכפר עצמו ובשטחים הפרטיים מחוץ לכפר. המתנחלים פשטו על שטחי הפלסטינים וגנבו יבול. 300 עצי זית של תושבי בורין, ליד יצהר, נעקרו. איבוד הפרנסה מהזיתים גורם לנזק כלכלי ארוך טווח למשפחות החקלאים, ומביא אותם עד לחרפת רעב.

(מעודכן לנובמבר 2023)

מחסום חבלה (1393)

מחסום חבלה (1393) הוקם על אדמות תושבי קלקיליה, על הדרך הקצרה שחיברה במשך מאות שנים בין קלקיליה לעיירה הסמוכה חבלה. מכשול ההפרדה חוצה דרך זו פעמיים וניתק את תושבי קלקיליה מאדמותיהם שבמרחב התפר (בין הגדר לקו הירוק). מתחת לכביש 55 יש מעבר שמחבר בין קלקיליה לחבלה. מכשול חקלאי זה משמש את החקלאים ובעלי המשתלות הפועלים לאורך כביש 55 מהקו הירוק ועל שני צידי דרך הכורכר המובילה למחסום. מחסום חקלאי זה משמש את תושבי ערב א-רמאדין א-ג'נובי (המנותקים מהגדה המערבית), שעוברים דרכו לגדה המערבית ובחזרה לבתיהם. שעות הפתיחה של מחסום חקלאי זה (3 פעמים ביום) ארוכות מהרגיל, כשעה (לאחרונה קוצרו ל-45 דקות), ומתואמות עם שעות ההסעה של ילדי א-רמאדין הלומדים בגדה המערבית הכבושה.

 

מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
 

ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

(עדכון נובמבר 2023)

כפר מדמה, מאדמא

כפר פלסטיני  בנפת שכם ממוקם כ-5 ק"מ מדרום לעיר שכם. נמצאת בגובה 517 מ' מעל לפני הים. מדמה נוסדה לפי 400 שנה ותושביה מוצאם מחצי האי ערב. האוכלוסיה מנתה 1728 תושבים (במפקד 2007). 62% משטח הכפר מסווג כאזור B ו-38%  כשטחC .

במהלך השנים נגזלו מהכפר מאות דונמים של אדמות, השייכות לו למטרות בניית התנחלויות, בסיסים צבאיים ובניית כבישים: 139 דונם הוחרמו לצורך הקמתה של ההתנחלות יצהר מדרום לכפר, וכן הוחרמו שטחים לצורך בניית כביש 60. הכביש ואזור הביטחון שלו (75 מ' מכל צד) מנתק בגדרות תיל את האדמות החקלאיות שמצפון לכפר וחקלאי מדמה מנועים מעיבודן.

ההתנחלות יצהר, הפכה להיות איום יומיומי על הכפרים. המתנחלים נטעו עצים בשטחים המגודרים, גונבים יבולים, שורפים, עוקרים ומשחיתים עצים פלסטיניים, וגורמים נזקים למקומות קדושים ולרכוש. הם גם תוקפים את בעלי האדמות כדי להפחידם ולמנוע מהם לחזור לאדמותיהם.

מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/nablus/pdfs/vprofile/Madama_vp_en.pdf

 

מחסום אליהו, המכונה גם "מעבר הפירות", הוא אחד המחסומים העיקריים בין ישראל לגדה.
הוא ממוקם על כביש 55 בין אלפי מנשה לבין הפנייה לקלקיליה ולצופים, יותר מ-4 ק"מ ממזרח לקו הירוק, בגדר ההפרדה, המנתקת את קלקיליה מאדמותיה שמדרומה, ובכך, נשארת אלפי מנשה ממערב לגדר. התוואי של הגדר יצר מובלעת גדולה של שטח פלסטיני ממערב לגדר - מרחב התפר.  
המחסום הזה, קילומטרים ספורים מעבר לקו הירוק, מיועד "להתיישבות הישראלית באיו"ש ולאוכלוסיית מרחב התפר".
המחסום מנוהל על ידי חברה אזרחית. עוברים בו בעיקר רכבים ישראלים הנבדקים ביציאה לישראל, רכבים של ישראלים ערבים מעוכבים מדי פעם, ונבדקים ביסודיות במתקן מיוחד.
גם פלסטינים עם היתר מיוחד לאדמותיהם שבמרחב התפר מורשים לעבור בו, ברגל, ולעיתים ברכב.

 

מחסום בית פוריכּ

אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות.  (עודכן באפריל 2010)

 

עזון

עיירה פלסטינית בשטח B על כביש 5 בין שכם לקלקיליה, מזרחית לנבי אליאס. רשאים לבנות ולשפר תשתיות. גדר ההפרדה הפקיעה אדמות של תושבי הכפר. בשנת 2018 הופקעו כרמי זיתים של אחד התושבים לשם סלילת כביש עוקף נבי אליאס. האוכלוסייה מונה 13,000 נפשות, מצב כלכלי ירוד. רמת תשתיות עלובה. עזובה והזנחה בכל תחום. בינתיים העירייה השלימה סלילת כביש פנימי לרווחת התושבים. בשל הסמיכות להתנחלות קרני שומרון על שלוחותיה, העיירה סובלת מנוכחות מוגברת של הצבא, בעיקר בלילות: נכנסים לבתים, עוצרים חשודים. הופכים את הבית ולפעמים גם מחריבים אותו, כמו במקומות רבים בגדה. לעיתים סוגרים את המחסום בכניסה לכפר, אין אפשרות לצאת ולהיכנס. מעודכן לפברואר 2019.