10:30 – עירית דיר אל רוסון    הפעם הייתה לשם שינוי אספקת חשמל בעירייה ובכפר, הקלה מסוימת.

עד היום, מאז שהקישור הפלסטיני הפסיק לשבות ושב להעביר בקשות של החקלאים למת”ק הישראלי,  ואחרי ההתמהמהות במתן תשובות שהביאה לשביתות מחאה בפרעון ובדיר אל ר’וסון – קצב מתן ההיתרים עדיין איטי. בדיר אל ר’וסון התקבלו רק 46 היתרים מתוך כ-500 בקשות. 

ביניהם זיהינו הפעם, שאחת מבנות המשפחה של בעל קרקע או בעל הקרקע עצמה, קיבלה היתר לצרכים אישיים ל-3 חודשים. היתר לצרכים אישיים הוא שם קוד למי שאחרי חלוקת הטאבו בין היורשים יש חלקה קטנה.

אך מנגד, רוב הבקשות האחרות כ400-500 כפי שציינו שהצטברו מ 1.4.17 והוגשו עם סיום השביתה בסוף מאי, הוחזרו כבר פעמיים לתיקון ע”י הקישור הפלסטיני ואפילו לא הגיעו למת”ק הישראלי. הגזירה הראשונה הייתה מילוי בקשה רק בטופס החדש ששינויו הוא סעיף זניח לחלוטין אצל כל החקלאים (- המרעה),ואז ניחתה עליהם גזירה חדשה כמו שדיווחנו כבר לפני 3  שבועות: מעתה אין הבנים והבנות  יורשי/ות חלקת הטאבו  מאביהם/אמם שנפטרו, רשאים להוכיח זיקתם לקרקע בצו ירושה בו מופיע שמם. מעתה על כל אחד מהם לפנות למשרדי המנהל בקדומים  המטפלים ברישום הקרקעות ולהוציא נסח טאבו. משמעות הגזרה היא קשה מאוד – א. הדבר כרוך עבורכל בן בעלויות גבוהות מאוד כי עו”ד גובים שכ”ט גבוה, וגם ישראל גובה אגרה להוצאת נסח הטאבו.
איברהים שירש עפ”י הצו יותר מ-10 דונם מחלקת אביו עפ”י חלוקה בינו לבין אחיו ואחיותיו, סיפר לנו שעו”ד שאליו הלך דרש 8,000 ₪ כולל האגרה למשרדי הטאבו. ככל שהחלקה גדולה יותר המחיר גדל.
 יתרה מזאת – ההליך של העברת נסח הטאבו אורך קרוב לשנה ולפעמים אף יותר – כך לדברי החקלאים היו נוכחים בשיחה. א’ העביר לנו את מסמכיו שנתלונן על רוע הגזרה כי היתרו הקודם הסתיים כבר בסוף מאי ומאז אין מי שמעבד ומטייב את הקרקע והוא גם חושש שלא יהיה לו היתר לתקופת מסיק הזיתים הקרוב.

במקום היה נוכחים חקלאים נוספים המחכים קוצר רוח ומגיעים ומתקשרים מדי יום לברר האם התקבלו עבורם היתרים. הם כל כך נואשים כי חלקותיהם לא מעובדות והם אפילו מוכנים להשלים עם נגיסת זכויותיהם בדרך הזאת, ובלבד שיתחשבו ויאכפו את הנוהל החדש בהדרגתיות ולא בחטף.

11:30 עירית עתיל – כפר גדול שבו חיים 11,000 תושבים. בניין העיריה מפואר מאוד בכל קנה מידה, ובוודאי יחסית לדיר אל ר’וסון (תרומת אחת המדינות האירופיות). בזמן בו חיכינו לראש העיריה סיפרה לנו מזכירתו שמחצית מילידי המקום עזבו לאורך השנים לחיפוש אחרי מקומות תעסוקה לפרנסת משפחתם המורחבת שנשארה במקום. חלקם חיים כיום בסעודיה עד שיצליחו לחסוך מספיק כסף.

ראש העיר נ”א, ציין כי הבקשות  של התושבים ותשובת המת”ק הישראלי  מועברות דרך העיריה לקישור במרוכז . בעירייה זאת לא מנהלים רישום כך שלא יכולנו לקבל מידע אמין לגבי מספר ההיתרים והעיכובים. יחד עם זאת שמענו את סיפורו האישי של ראש העיריה, החוכר קרקע מידי תושב דיר אלרוסון בהיקףשל 58 דונם, והעסיק בה  כבר לאורך שנים עם חממות ומטעי זיתים ופרי 10 פועלים באופן קבוע לכל אורך השנה. כשהסתיימה השביתה בסוף מאי הודיעו שחוכרי קרקע אינם רשאים להגיש בקשות. 

ההוראה הזאת שאין לה כל זכר גם בקפ”ק (נהפוך הוא- יש אמירה מפורשת המאפשרת  להגיש בקשות עבור חוכרים ופועליהם) שונתה רק השבוע, והוא הגיש בקשה מלווה בכל המסמכים הנדרשים ביום א’ האחרון, והבטיח לידע אותנו בגורלה.  

במהלך הפגישה הוזמן גם ראש מועצת זיתא. גם בפיו היו אותם תיאורים קשים. לדבריו מכל הבקשות שהוגשו התקבלו עד היום רק 4 היתרים. כמו כן  קיבלו גם תשובות סירוב עבור בקשות חקלאים, כי הקרקע המצוינת אינה נמצאת במרחב התפר. החקלאים הללו חזרו לדבריו ושילמו מיטב כספם עבור מדידה נוספת של הקרקע להוכיח מציאות אדמותיהם במרחב התפר והגישו שוב לפני שבוע. הוא יעדכן אותנו בגורל הבקשות.

והערה אחרונה – למרות שמותר על פי הוראת הקפ”ק שניתן להגיש בקשה 3 שבועות לפני סיום ההיתר, התקבלו תשובות שלחקלאי היתר בתוקף גם אם הגיש בקשה לחידוש בפרק זמן שהוגדר לחידוש.