ביר נבאלה, קלנדיה
ביר נבאללה, קלנדיה, יום רביעי, 7.2.07, אחה”צמשקיפות: תמי ב., אלי ל., דניאלה י. (רשמה)ביר נבאללה: היום השער סגור.כבר מן הגבעה רואים תור ארוך של מכוניות, אנחנו יורדות ומתקרבות והתור מתמוסס.פלסטינאי שואל: יש שביתה? – לא זזים? – אין שביתה.החייל לא מדבר, די בתנועות יד והנהג כבר מבין שעליו לכבות את המנוע ולהושיט תעודה. החייל מסמן בשתי אצבעות ואז הנוסעים מבינים ששניים צריכים להראות תעודות.במסלול הבדיקה לטרניזיטים ומשאיות, 2 חיילים לא ממהרים, מדליקים סיגריה.רק התרחקנו מעט והסבנו את הגב, ושוב תור של מכוניות.בדרך למחסום קלנדיה: בכניסה המזרחית לכפר קלנדיה, היה מחסום מאויש עכשיו הפתח נסגר לגמרי. תושבי כפר קלנדיה לא יכולים להגיע ישירות לקלנדיה. עליהם לעלות על הכביש למחסום ג’יב, ולעשות סיבוב דרך מחסום דיר נבאללה. מסלול ארוך.15.00 קלנדיה: מחסום הרכבים לכיוון רמאללה – כעשרים מכוניות.כשעברנו את המחסום לכיוון צפון שמענו יריות. הגענו לכיכר הצפונית. עומד ג’יפ לידו שלושה חיילים. במקום נמצאים צלמי עתונות פלסטינית. על גגו של הבית ממול מעט ילדים זורקים אבנים. חייל אחד מתחיל לירות לכיוון הילדים. צעקנו לחיילים וניסינו לעצור אותם מלירות. אמרנו להם שכבר 5 ילדים נורו כאן למוות. אבל החייל כיוון את רובהו, מתוך שמחה של מצווה וירה. אחרי כעשר דקות החיילים נכנסו לג’יפ ונסעו כמה עשרות מטרים מזרחה לאורך החומה. שם נעצרו. הילדים ירדו מהגג, רצו על התלוליות והתחילו לזרוק משם אבנים לעבר הג’יפ. החלה הדינמיקה המוכרת: ג’יפ צהלי עומד בהתרסה מול הנערים, אלה מתחילים לזרוק אבנים, חיילים יורים והנה גוף צונח על הקרקע. התקרבנו בריצה למקום, שני נערים סחבו נער מחוסר הכרה. הנער פונה לבית החולים “שיח’ סעד” ברמללה ברכב של צלמי העתונות הפלסטינית.יצרנו קשר עם שרית ועם עתונות, היריות נמשכו.16.00 האמר נעמד באמצע הכביש באופן פרובוקטיבי, התנועה ממשיכה כרגיל (יריות, אבנים, זכוכיות ברזלים, ועולם כמנהגו נוהג).מספר הנערים שזורקים אבנים הולך וגדל.החיילים בג’יפ המטייל לו בדרך אדנותית הלוך ושוב.מדי פעם יוצאים החיילים ויורים.כשחיילי מג”ב ניגשו אלינו האבנים עפו גם אלינו.זירה מקבילה: מול מחנה הפליטים על הגבעה לצד החומה, גם שם עמד ג’יפ וגם שם היו יריות. שלושה חיילים יצאו מהג’יפ לכיוון המחנה וחזרו אחרי חצי שעה. אנו לא יודעים מה קרה שם.חייל אחד צלע קלות, לדבריו הוא נפגע.טילפנו לעוטף ירושלים: התשובה: הם אינם אחראים למקום.טילפנו למח”ט בנימין גם משם נמסר לנו שאין להם קשר למקום. כשאמרנו שיש לנו צילומים, ענו לנו שיבדקו את העניין.עדיין בודקים, תשובה אין.
ביר נבאלא / ראפאת (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ביר נבאלא / ראפאת (ירושלים) עם השלמת מובלעת ביר נבאלא הכוללת גם את בית חנינא אל בלד, ג'דירה ואל ג'יב, הוקם מחסום ביציאה מהמובלעת לגדה. זהו מחסום "מרקם חיים" מתחת לכביש 443, האמור לאפשר את המשך החיים בין הכפרים שנותרו בגדה לכפרים שנבלעו במובלעת. המעבר לכיוון ביר נבאלא מותר רק לתושבי המובלעת ולתושבי נפת רמאללה. מאז שהוקפה בחומת ההפרדה ב-2003 עם יציאה צרה אחת מתחת לכביש 443 ,המובילה לרמאללה ולקלנדיה דרך כפר עקב ומחנה הפליטים קלנדיה, אין קשר בין אזור א-ראם, בית חנינא וירושלים לבין ביר נבאללה. ערך דירה להשכרה ירד מ-700$ לחודש ל-100$ לחודש. החנויות סגורות, בתי החרושת ננטשו ואולמות האירועים ריקים. גם בניינים רבים עומדים ריקים. לא באים לגור פה. כדי לנסוע לירושלים, לא-ראם, ליריחו, לעזרייה, לדרום הגדה - צריך לנסוע עד מחסום קלנדיה מצוידים באישורי כניסה מיוחדים. כך גם נוצרו פקקים גדולים בכבישים המובילים לקלנדיה. מעודכן לינואר 2024
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-