בית לחם

 06:30, מחסום בית לחם. לא פחות מחמש עמדות בדיקה היו פתוחות כשהגענו. המחסום נראה ריק מאדם. מאוחר יותר התורים התארכו מעט, אבל המעבר היה מהיר. הבעיה, כרגיל, היתה בצד השני, שם הדוחק היה גדול  ואנשים שבאו עוד לפני שעת הפתיחה ב-05:00 נאלצו לחכות שעתיים ויותר בבוקר הקר והגשום. אחד הפלסטינים ששאלנו מה קורה בצד השני ענה בקיצור: "על הפנים"…

08:00, בית אומר. נסענו לראות את ביתו של אבו נסים שחיילים השתלטו עליו לכמה שעות (מ-19:00 עד 23:00) בלילה הקודם. לדבריו, הדבר קרה שלושה לילות רצופים  גם בשבוע שעבר. זהו בית בן שלוש קומות. בקומת הקרקע, בשתי דירות נפרדות, גרים שני בניו של אבו נסים עם משפחותיהם; לאחד יש שלושה ילדים ולשני ארבעה. בקומה השלישית יש מרפסת גג רחבה ובה חדרון (בערך 5X5 מ') ושירותים בחוץ. החיילים, שמונה בסך הכל לפי אבו נסים, השתלטו על הבית בסביבות 19:00. הם לא נכנסו דרך השער כדרכם של בני אנוש אלא דרך פרצה בחומה שמקיפה את הבית, ואגב כך הביאו איתם הרבה בוץ מן השדות, וכמובן, לא טרחו לשמור על נקיון הבית. הם הוציאו את שלוש המשפחות מדירותיהן – בסך הכל 14 אנשים, נשים וטף —  וברובים שלופים הוליכו את כולם אל החדרון שבקומה השלישית ונעלו אותם שם.  כדי לחמם חלב לילד מבוהל או ללכת לשירותים היה על בני המשפחה לדפוק על הדלת ולבקש רשות לצאת. החיילים ליוו אותם לכל מקום ברובים שלופים. אחד הבנים אמר שהחיילים שברו את דלת הכניסה לדירתו. הוא תיקן אותה עוד לפני שהגענו.

שלושה מתנדבים מחו"ל הגיעו לבית מלווים בשני פלסטינים כארבעים דקות אחרי החיילים. פעילים נוספים – שישה פלסטינים וחמישה ישראלים – הצטרפו אליהם כשלושים דקות לאחר מכן. אחת הפעילות מחו"ל סיפרה שכשהם הגיעו לבית, כל הדלתות היו נעולות. הם הצליחו לטפס מבחוץ אל הגג שבקומה השלישית. הם לא יכלו, כמובן, לפתוח את הדלת הנעולה של החדרון שבני המשפחה הצטופפו בו; הם שמעו משם קולות בכי של ילדים. הם פתחו את הדלת המוליכה לחדר המדרגות וירדו לקומה השנייה. הם ניסו לדבר עם החיילים, אך אלה לא שיתפו פעולה. עם זאת הם הדגישו שהם לא גרמו שום נזק לבית. הם לא רצו להציג אישור או צו כתוב שהורה להם לפלוש לבית. בשלב הזה היה ברור שהחיילים לא ידעו איך להתמודד עם ההתפתחות הבלתי צפויה הזאת. הם עזבו וחזרו מלווים בשוטרים שבדקו את המסמכים של כל הנוכחים.  החיילים עזבו סופית את הבית ב-23:00.

ואי אפשר שלא לתהות – אם הפלישה הברוטלית הזאת הכרחית לבטחון האומה, מדוע החיילים לא השתלטו על נקודת התצפית האסטרטגית שעל הגג אלא דווקא על הקומות התחתונות, ופינו לצורך כך שלוש משפחות מדירותיהן.