תקציר:
התעללות בבית איבא.
ניסיון העלייה להתנחלות חומש המפורקת ממרר את חיי הפלסטינים.

7:30 צומת ג'ית
מחסום על הדרך לשכם סוגר מסלול אחד לחלוטין; שני כיווני התנועה עוברים באותו מסלול לפי התור.

7:35 כבר מכביש 60 רואים פקק אדיר על הדרך לדיר שרף ולבית איבא.

7:40 בכניסה לכביש לבית איבא יש מחסום פתע, ככל הנראה בשל העלייה לחומש . למרות שהמחסום אמור לווסת את תנועת המתנחלים או למנוע את כניסתם לאזור, הוא משבש קשות בעיקר את חיי הפלסטינים. אוטובוס אגד עוקף אותנו בקלילות ונוסע על הנתיב הנגדי. אנשים יוצאים מהמוניות והולכים ברגל.

מכוניות אחדות מנסות למצוא דרך עוקפת – ההשלכות הזוועתיות של ניסיון פשוט זה מתגלות לנו בהמשך, במחסום בית איבא.

7:50 הפקק השתחרר לפתע והגענו למחסום נוסף ליד הפנייה לשבי שומרון .

8:00 בית איבא
סוף סוף הגענו לבית איבא, הלכנו על המדרכה החדשה והגענו לבלגן במחסום. יותר מ-40 אנשים הצטופפו לפני עמדת הבדיקה, ללא טורי הבטון שנהרסו במהלך השיפוצים . כולם נבדקים. יש מבנה חדש במחסום, עדיין לא פעיל, ככל הנראה מיועד להיות ביתן/בודקה למ"צ. הבודקה ממוזג אבל הפלסטינים יצטרכו לעמוד עוד יותר קרוב למחצבה, ללא מחסה מהאבק המקשה על הנשימה. אין כמעט צל ואנשים עומדים בשמש בעיצומו של צום רמדאן.

שני מעוכבים בסככה – אלה נהגי מוניות שצעקו כדי למשוך לקוחות.

8:10 התור התפנה, ובמקומו נוצר תור חדש של 10 אנשים. אין תור מכוניות בכניסה לשכם, יש תור קצר ביציאה, ככל הנראה בשל מיעוט הפעילות המסחרית בתקופת הרמדאן . אין כלבנית.

אשה שפניה מכוסים לחלוטין נשלחת לבדיקה ע"י שוטרת צבאית בצינוק. בזמן שהאשה מרימה את הרעלה שלה, המ"צדיקית לא סוגרת את הדלת לחלוטין, ייתכן שבשל הצפיפות .

מכאן והלאה לא אדווח באופן כרונולוגי, אלא אתמקד במה שנראה לנו כהתעללות שיטתית של מפקד המחסום, סגן צעיר, בפלסטינים. לא יכולנו להגיש תלונה, שכן הוא התעלל בהם לפי חוקי צה"ל, אבל לא היה כל צורך לנהוג בהם כך. לאורך כל הזמן שהיינו שם, עד 9:30, היינו בקשר הדוק עם נציג המת"ק, נגד צעיר בשם י', ועם המוקד ההומניטרי .

נהגי המוניות:
למפקד המחסום היתה חיבה מיוחדת לעיכוב נהגי מוניות בסככה. חלק גדול מהזמן שהיינו במשמרת הוא בילה מעבר למחסום, הפריד בין נהגי מוניות שהתווכחו בינם לבין עצמם והביא אותם לעיכוב בסככה. אחד מהמעוכבים היה שם משש וחצי בבוקר, לפי עדותו . העיכוב לא משרת צורך בטחוני אלא נועד "לחנך" את הפלסטינים ולגרום להם להיות שקטים, בעודם נאבקים על פירורי הפרנסה שנותרה להם. כשהגענו היו בסככה שני נהגי מוניות, ובשעה וחצי שהיינו שם מספרם עלה ל-10.

המונית מטולכרם:
מונית מטול-כרם נעצרה על הכביש ע"י כוח אחר של צה"ל, ולוותה למחסום כשהיא כבר מעוכבת, לבדיקה. לטענת הנהג והנוסעים הם ניסו להתחמק מהפקק האדיר שנגרם בגלל ניסיון העלייה לחומש, וניסו להסתובב על הכביש (למותר לציין , שזה היה לאחר שכבר עמדו לפחות במחסום אחד ביציאה מטולכרם). לטענת החיילים, הם ניסו להתחמק מהפקק תוך כדי נסיעה על ציר שאסור לפלסטינים. בדיקת תעודות הזהות נעשתה באיטיות מיוחדת, וגם לאחר שהסתיימה לא הוחזרו לנהג מפתחות המונית ולא הוחזרו לנוסעים תעודות הזהות. לאחר שהתברר מה קרה ולמה הם נעצרו, הנוסעים ביקשו שיניחו להם להמשיך, שהרי הם נבדקו ולא עשו שום עברה – הנהג הוא שהחליט להסתובב, הם לא אחראים למעשיו. מפקד המחסום סירב והכניס את כולם, מלבד הנהג, למכלאה, יחד עם נהגי המוניות הרבים.

מעולם לא ראינו כזו צפיפות במכלאה. הנשים הוכנסו יחד עם הגברים למרות שניסינו להסביר לחיילים את סוגיות הצניעות. סטודנטית אחת סירבה להיכנס יחד עם השאר וביקשה לעמוד בחוץ או לשבת במונית. המפקד אמר לה, לאוזנינו , שאם היא תעשה בעיות הוא ישאיר אותה שם כל היום.

דובר על להזמין משטרה בעניין המונית. נהגי המוניות קראו לנו ואמרו שלא אכפת להם אם ישאירו אותם כל היום ובלבד שיוציאו את שתי הבחורות הצעירות, שעמדו מפוחדות בפינה.

המפקד סירב להרשות להן לעמוד בחוץ , התעלם מאיתנו חצי מהזמן וצעק עלינו בחצי השני. ראינו שאנחנו לא יכולות לעזור ושהמוקד ההומניטרי לא מביא את הישועה. חשבנו שאולי מפקד המחסום מתנהג באכזריות יתרה לכבודנו, ולכן לקחנו מספרי טלפון מהסטודנטית שעמדה על שלה בכבוד עצמי רב ומסטודנט נוסף שדיברנו איתו , הבטחנו להיות בקשר ועזבנו את המחסום ב-09:30.

המשכנו להיות בקשר עם המוקד ההומניטרי מהדרך, וגילינו שלא נוכל לחזור לבית איבא אחר כך, כי הוטל עוצר מלא מהשעה 11:00 לכבוד העלייה לחומש.

בערך ב-10:00 שוחררו נוסעי המונית ללא התערבות המשטרה, כולם מלבד הסטודנטית האמיצה, שמפקד המחסום הבטיח להתנכל לה באופן אישי. לאחר שיחה נוספת עם המוקד ההומניטרי היא שוחררה ב-10:48, 10 דקות לפני גבול שלוש השעות, שלאחריו יכולנו להגיש תלונה רשמית נגד הסגן .