בית איבא  16:19עדיין רמדאן, והצום מסתיים בשעה 7 בערב.
 9 כלי רכב בתור הרגיל משכם, והבדיקה איטית.  מחכים חצי שעה לפחות ( מ-16:21 עד 16:51, ומ-16:50 עד 17:26).  משך הזמן לבדיקת אוטובוס הוא 12 דקות.  תוך התחשבות בחג, הנוסעים יכולים להשאר באוטובוס, ולא נדרשים לעבור בתור להולכי רגל. 

התור ההומניטרי לרכבים פועל הרבה יותר מהר.  יש 9 רכבים בתור לשכם, והם עוברים תוך 4 דקות. למרות החג, וההקלות לכאורה, יש רכבים שמוחזרים, בשני הכיוונים, כי אין להם אישור.  עגלות הסבלים ועגלות החמורים עוברות בדיקה שטחית בלבד.
 כ-60-70 צעירים בשני תורים לקרוסלות.  שניים עוברים בדקה.  (בין 16:31 ל- 16:47, ארבעים צעירים עברו משכם).  משך ההמתנה כעת הוא כ-20 דקות (מ-16:41 עד 17:03, ומ-16:58 עד 17:14). 
בחלק מהזמן יש חיילים נוספים שתפקידם לבדוק את החבילות של הצעירים.  לא נראה שזה עוזר להגביר את הקצב.   
בתור צדדי של נשים ומבוגרים יש 15 איש, ופתאום מספרם קופץ ל-45.  לעיתים התור איטי כי בודקים תעודות זהות, ופתאום נותנים לכל הנשים והגברים המבוגרים לעבור, ורק בודקים גברים הנראים צעירים יותר.  אלה שאין בידם אישור מתאים מוחזרים להמתין בתור לצעירים. לרגל החג, פלסטינים הנכנסים לשכם ברגל אינם נבדקים. 

כאשר אנו מגיעות ב-16:19, יש מעוכב אחד.  המפקד אומר כי עוכב לפני 5 דקות.  הוא היה בתור הצדדי, ולפי המפקד ניסה להגיד להם כי האשה שהייתה איתו היא אימו, והוא צריך לעזור לה.  מאוחר יותר הפלסטיני סיפר לסמדר כי לא הבינו אותו, ושהוא אמר כי היא אחותו.  לכל הצעירים האחרים שניסו לעבור בתור הצדדי נאמר רק לחזור לסוף התור שלהם, אך האיש הזה עוכב כי חשבו ששיקר.  הוא עוכב משך חצי שעה, ואז הוחזר לסוף התור, שלקח עוד 16 דקות. 
אין הרגשה של מתח, ואין עומס במחסום.  אעפ"כ השיעמום, ההתייחסות הלא-מכובדת, ההמתנה הארוכה, והידיעה כי החוקים עשויים להשתנות בכל רגע גורמים לתחושה כבדה, ולהרגשה כי דברים לא ישתנו לעולם. 

אנו עוזבים בשעה 17:31.  המחסום בג'ית אינו מאוייש.