סיכום ארבעה מחסומי פתע ניידים בין צומת ג’ית למחסום בית איבא על כביש 55/60.

מתבצעות בדיקות קפדניות של אוטובוסים וכלי הרכב האחרים בצומת ג’ית. רס”ן עופר קצין המת”ק נוכח בבית איבא לאורך המשמרת שלנו. באופן כללי יש פחות מתח מן הצפוי.לאור המצב השבוע התלבטנו אם לנסוע לאזור שכם, אבל במהלך המשמרת עצמה לא היתה כל תחושת סכנה. בכל זאת נקטנו אמצעי זהירות ולא עקפנו את התורים הארוכים של כלי הרכב הממתינים במחסומים הניידים, לפני שירדנו מן ההסעה ותיאמנו זאת עם החיילים. לפני כשבועיים, באחד המחסומים הניידים במזרח ירושלים, אמר לנו שוטר מג”ב שיכול היה לירות בנו בטעות, בהבחינו ברכב ערבי למראה העוקף את שורת המכוניות הממתינות.מחסומי פתע ומחסומים ניידים08:00- מחסום סמוך לסאוויה: הבידוק לכיוון ירושלים רק התחיל כשהגענו, החייל זכר אותנו מן המשמרת שלנו בערב פורים שם נשארנו כשלוש שעות כדי להזיז ולהניע את פתיחת המחסום ואת הבדיקות.צומת תפוח – בדיקות ברכבים הנוסעים לכיוון ירושלים, כל הנוסעים מורדים מן המכוניות והאוטובוסים.

08:30- צומת ג’ית: על האדמה ישובים 70-50 גברים צעירים, ביניהם אשה אחת. סגן עמוס סיפר לנו שהוא עוצר כל מכונית ואוטובוס, מוריד את כל הנוסעים ומעכב לבדיקות שב”כ כל מי שנראה לו חשוד.בסדרת שיחות הטלפון הארוכה שבצענו הגענו לדוברות של הצבא שנענו בחיוב. הסברנו שמבחינה ביטחונית עיכובים ממושכים אלה של גברים צעירים עלולים לסכן את המצב יותר. הגיע אלעד, קצין המת”ק, אותו פגשנו בדרך חזרה בצומת תפוח. הוא מצידו נקט בשיטת עיכוב שונה – הוריד את כל הנוסעים מן האוטובוסים ובדק את תעודותיהם, מבלי לערב את השב”כ, בחיפוש אחר מבוקשים. אנו תוהות אם שיטה זו עדיפה על “שיטת עמוס” , שם הלא החשודים יכלו להמשיך לדרכם ותור כלי הרכב היה קצר יותר.

מחסום בית איבא  10:00 – 11:45- לכל אורך המשמרת שלנו היה שם רס”ן עופר. נוכחותו מורגשת היטב ולמרות שהוא מתנהג כמו “הכל יכול” החלטותיו סבירות ובאות ממקום של איש המכיר היטב את האוכלוסייה.צוות החיילים מגדוד חרוב השתדלו להתנהג בצורה אנושית ולא עוינת. להוציא חיילת אחת, בעלת פירסינג אדום בלשון, שהתנהגה בצורה בוטה והיה ברור שהשירות במחסום מעניק משמעות לחייה. ציטוט מדבריה: “מה אני לא מתנהגת אליהם (לפלסטינים) יפה? אני נותנת להם מים ואני לא מכה אותם…” תוצר לוואי של תחלואי המדינה שלנו.אירועים במחסום – סטודנטים ששוחררו מן העיכוב בצומת ג’ית לא יכלו להיכנס לשכם. כרטיסי הסטודנט שלהם נלקחו ביום רביעי הקודם בתואנה שהם מזויפים. עופר אישר לאחדים מהם לעבור.עזרנו לאיש שחיפש במחסום את תעודת הזהות של אחיו, שנלקחה הבוקר ליד עינב בחטיבת אפרים. לאחר סדרת טלפונים ארוכה אותרה התעודה במחסום ג’ובארה. קמיל ממת”ק ג’ובארה היה קואופרטיבי ועזר באיתור מעוכבים במחסום לצורך בדיקות תעודות זהות. נינה שוחחה טלפונית עם אחד המעוכבים, לאחר חמש שעות המתנה הוחזרה לו התעודה ועופר ייעץ לו לחזור לביתו בטול כרם ולנסות להיכנס לשכם כאשר המצב ישתפר. אחד מבני משפחתו של אותו סטודנט נהרג מירי צה”ל והתייחסות השלטונות לבני משפחה של חלל האינתיפאדה היא חשדנית ביותר, מאחר שצפוי שהם ינקמו את מותו.