מחסום פתע דיר שארף, בית איבאיום רביעי 14.7.04, אחה”צ משקיפות: אלונה כ., דברה ל., תמר ש. קרן דפנה ב. (רשמה) תקציר – יום נורא. התרעות בכל האזור, כל המחסומים סגורים – “הפסקת חיים” מוחלטת. אנשים מתמוטטים, לא ניתן לפנותם, מחסום חווארה בפני פיצוץ אחרי שפעמיים נפרץ המחסום, רימוני הלם, מכות. מחסום פתע מערבית לדיר שארף – 13.45 – 5 ק”מ בלבד אחרי שעברו את מחסום בית איבא. ג’יפ ממוגן עוצר מאות מכוניות , על פי “בצלם” אשר הצטרפו אלינו – מהבוקר. החיילים מאוד עוינים, גם כלפינו וגם כלפי הפלסטינים. כל כמה דקות רץ חייל, דורך את נשקו ומכוון לתוך קהל ההמונים היגע וצועק את מנטרת ה”אירג’ע” ומודיע שהיום אף אחד לא יעבור פה. בשדה שליד הכביש, בצל העצים, כ-20 מעוכבים, מ-9.00 בבוקר (עפ”י דבריהם ודיווחי “בצלם”) ,כולל נשים וילדים קטנים – אף אחד לא מסתכל עליהם. החיילים יושבים בתוך הג’יפ (מלבד גיחות האירג’ע), מסרבים לדבר איתנו. 2 אמבולנסים עם חולים שמגיעים לא מקבלים שום תשומת לב, ודפיקותנו על סורגי הג’יפ נתקלות בהתעלמות. אני מצלצלת ל”מוקד ההומניטארי” ומעבירה את פרטי האמבולנסים והנוסעים בהם. תוך כדי טיפול בנושא , כנראה משום שראו שאני מדווחת על כך) הם בכל זאת ניגשו לאמבולנסים, בדקו והעבירו. עובר ג’יפ מתנחלים ואלונה שמעה את החייל מבקש ממנו להביא חברים שלו כי הוא לא משתלט על ה”נשים האלה”.כעבור כ-20 דקות החיילים לוקחים את אחד המעוכבים, שישב שם מ-9.00 עם אישתו, אוזקים אותו ומכניסים אותו לג’יפ תוך שהם אומרים לנו שהאיש עמד להתפוצץ בת”א. אם כך, למה האיש, במשך כל הזמן שישב שם לא השאיר את הת.ז. והסתלק מהמקום, אם הוא כזה מחבל “חם” ? אף אחד לא שמר עליו ! החיילים נכנסו לג’יפ איתו ונסעו, המחסום הוסר. בית איבא – 14.30 – תנועה דלילה ביותר. כ-20 מעוכבים, אין צל, וחם. הקשחה כללית של המעבר, אבל יש מעבר. החיילים מאוד קשוחים, מרביתם מסרבים לדבר איתנו, הצלחנו לעזור רק לחולה סכרת מיריחו שניסה להגיע לבי”ח בשכם. מגיע ק. מת”ק, עטאללה, שמנסה לבדוק בצורה אישית כמה מקרים, אבל נראה שביום כזה – גם לו אין את הסמכות לעזור הרבה.קיבלנו קריאה ממתנדבת של ה- IWPS על מצב קשה בבית פוריק ונסענו לשם. מהכביש ראינו שבחווארה צפון ריק – אלפי אנשים עומדים כ-200 מ, פנימה, לכיוון שכם וטנק חוסם את דרכם למחסום.