בית לחם, יום א’ 15.6.08, אחה”צ
אחרי שבועיים היעדרות הגלגלים חורקים.כשהגענו למת"ק עציון סיפרו לנו שעד הצהרים תדסה עבד ביעילות רבה – וכשהגענו היו כ-40 ממתינים בחדר ההמתנה. ממתין אחד לשב"כ הגיע בצהרים ונקרא תוך שעה לחקירה – לדבריו הוא הגיע בבוקר אבל מסר את תעודתו רק בצהרים –
על חוק איסור תיקון מכוניות בשטחי C שמעתן?
אז היום הגיע עורך דין עם לקוח שספרו שהצבא בא למוסך של הלקוח והחרים 4 מכוניות ללא קבלות – העניין נראה לי חמור כל כך שמיד התקשרתי לאבו וילאן – אבל אז פתאום צץ הנייר עם מספר הטלפון של משטרת חברון ושל המקום אליו נלקחו המכוניות המוחרמות – שיפנו הבעלים הישראלים למשטרה וישלמו קנס על כי ההינו לתקן רכבם אצל מוסך פלסטיני!
והכל חוקי.
הספור המוזר של היום נשמע מצד פלסטיני שאמר כי תעודת הזהות שלו וכרטיסו המגנטי נלקחו ממנו במחסום 300. לטענתו ב-10 בבוקר הגיע למעבר ונתן, כמו מאות פלסטינים נוספים, את תעודת הזהות שלו ואת כרטיסו המגנטי לבדיקה – אך אלו לא הוחזרו לו. החרמת ת"ז היא עניין חמור והתקשרתי למוקד ההומניטארי מחד ולמעבר רחל מאידך וניסיתי לברר.
בברור ראשוני נאמר כי להד"ם לא ידוע במעבר רחל על מקרה כזה.
התקשרתי שוב – וביקשתי ברור מעמיק של העניין –
הואיל וכל הפעילות במעבר מצולמת ומתועדת – חזרו השוטרים לצילומיהם ולדבריהם האיש הגיע למעבר ללא תעודת זהות וללא הכרטיס המגנטי – ואכן התלונן שאלו נלקחו ועשה הצגה שלמה – אך אין שום צילום של מסירת התעודות – כך שתלונתי גרמה לבזבוז זמן ולטרחה מיותרת.
בינתיים במת"ק התור כמעט לא זז – ב-16:00 היו בהמתנה כ-40 אנשים – נכנסו 10-15 אנשים בשעתיים שהיינו שם. ואז ירדנו לבית אומר לחלק מיני טובין וחזרנו למת"ק ב-17:05. היו בהמתנה 28 אנשים. ב-17:30הודיע החייל שזהו זה נגמר להיום – אין יותר קבלת קהל וב-17:40 יצא הפלסטיני האחרון להיום עם המגנטי המיוחל.
28 פלסטינים הלכו לביתם מאוכזבים מעוד יום של המתנה עקרה.
חשבנו שלא יהיה מה לראות במחסום 300 (מעבר רחל) – אבל ב-18:00 עדיין קבוצות פועלים חזרו לבתיהם אחרי יום עמל ושני חלונות היו פתוחים והיה תור. איש החברה האזרחית המוכר לנו סידר את שני הטורים וזמן ההמתנה המשוער לא עלה על רבע שעה.
הדס אמרה שרבע שעה כל יום זה לא סתם .
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat TuegOct-26-2025בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
-