בית לחם, מחסום ג’בעה, מת”ק עציון, יום ג’ 23.12.08, אחה”צ
מת”ק עציון, מחסום ג’בעה ומחסום 300
מת”ק עציון: באולם ההמתנה 20 גברים ו-6 נשים. הגברים ממתינים לכרטיסים מגנטיים והנשים בעיקר לאישורי נוצרים לרגל חג המולד. במקום היו 4 ממתינים ללא מספרים. אחרי טלפונים שלנו הוכנסו כולם בקצב מהיר. לא ראינו האם ארבעת חסרי המספר התקבלו אף הם. הנשים התקבלו כולן וקיבלו אישורים תקפים לחודש ימים.
מחסום ג’בעה: קבלנו פניה מעובד הגר בכפר צוריף (על כביש 354) ועובד בבית שמש. אישור התנועה שלו מחייב אותו לעבור דרך תרקומיא. המסלול מרחיק אותו מאד מיעדו הסופי וגוזל זמן רב מדי בוקר וערב בנסיעה לעבודה וממנה. הוא סיפר כי כל מי שמקבל אישורים במת”ק עציון יכול לעבור במחסום ג’בעה, ורק מקבלי אישורים במת”ק חברון מופלים לרעה. נסיונותינו לעזור לו נתקלו בחומה בצורה. למדנו כי המחסום הוא מעבר לישראלים בלבד. האינפורמציה לא תאמה את מה ששמענו מפי הפונה והחלטנו לצאת למקום. המחסום נמצא על הקו הירוק, בכביש 367 מעט לפני הצטלבותו עם כביש 357. במקום מסלול למכוניות פרטיות ואחד לרכב ציבורי. זהו מעבר לרכב בלבד, ועוברים בו ישראלים. פלסטינים בודדים מקבלים אישור מיוחד המאפשר להם מעבר ברכב במקום הזה. בדרך כלל האישור ניתן למעסיקים שמעסיקים יותר מעובד בודד אחד ושניתן לאסוף את כולם מאותה נקודת מפגש. בעבר היתה גישה ברכב לכביש הזה מן הכפר צוריף. היום יש מחסום בשולי הכפר ובטונדות בצידי הכביש, מעלה גבעה קטנה. המעטים בעלי האישורים מטפסים ברגל במעלה הגבעה הקטנה ומחכים על הכביש למעסיקים.
החיילים במחסום, שלא “ידעו את יוסף” היו נחמדים ומוכנים לענות על שאלות. שמענו כי בבוקר יש תנועה די ערה במקום, אך במשך היום התנועה דלילה. “אתם בודקים את כולם?” “כן, כי אולי יסתננו מחבלים לישראל, ומה יגידו אז אנשים כמוך שמתנגדים למחסומים? מה יש לך, את לא מבינה כמה זה מסוכן? את רוצה שיהרגו אותך?” “לא בדיוק” עניתי “אני דווקא רוצה למות במיטה ולא בפיצוץ”. התשובה הזו הצחיקה את החיילים מאד. המחסום מנוהל בשיתוף ע”י יחידת המעברים וצה”ל.
אחרי הביקור במקום התקשרנו שוב לפונה וסיפרנו לו את מה שלמדנו. אז הסתבר כי הוא עובד בישראל, אך הוא הפלסטיני היחיד שעובד אצל המעסיק שלו, כל שאר העובדים הם ישראלים. הוא סיפר שפנה אלינו כי שמע “שיש אצלכם אנשים שפותחים את כל המחסומים” – שמחנו שיצא לנו “שם טוב” והצטערנו מאד שלא כך הדבר!
מחסום 300 – בית לחם: שלט אדום גדול של משרד התיירות מקדם את פני הבאים. “שיהיה לכם חג שמח ושנה טובה”. תהינו – מה טוב ומה יכול לשמח את כולם. פועלים רבים חוזרים מן העבודה. כולם מכינים כבר מראש את האישורים לביקורת, שמים את כף היד מיד על המכשיר וממהרים בריצה החוצה. איש החברה האזרחית, עומד מתחת לשלט האוסר עישון ומעשן בנחת. מפעם לפעם הוא יוצא אל פתח המחסום לדאוג שכולם יעמדו בשורה ישרה ולא ידחקו – הכל בגסות ובוטות. ניסינו להעיר לו על העישון והתשובה..נחשו… “אסור לי לעזוב את המקום אז איך את רוצה שאני אעשן?” “אולי כדאי לא לעשן, לו פלסטיני היה מעשן היה מיד נענש כי אסור לעשן, נכון?” “מה העסק שלכם? תמיד רק רע? אתן ממש נשים רעות” מה אומר ומה אגיד?!
עזבנו ברוח נכאה.
אזור עציון / גוש עציון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא אזור שבו קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים. ממוקם בין בית לחם לחברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במהלך הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, מאז הוקמו עוד 14 יישובים ו-10 מאחזים. על פי מפת המינהל האזרחי, גוש עציון כיום גדול פי 7 משטחו ההיסטורי, ואדמות היהודים שנרכשו מלפני הפינוי ב-1948 מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים.
היישובים הפלסטיניים באזור מתרכזים במובלעות, כשהגדולה ביניהן היא במזרח - אזור בית לחם, הכולל את בית ג'אלא, אל ח'דר, בית סאחור ועוד. ממערב שוכנים יישובים כמו חוסאן, נחאלין, אל ג'בעה ובתיר וכפרים חקלאיים קטנים ועתיקים כמו שושחלה, ח'ילת זקאריה (חרבת זכריה) ועוד. אלה פזורים על האדמות החקלאיות האחרונות שנותרו בידי הפלסטינים באזור. בשנות האלפיים צצו מאחזים לא חוקיים רבים, המשתלטים בחסות המינהל והצבא על אדמות פלסטיניות פרטיות, מנסים לסלק בדרכים אלימות ביותר את החקלאים מאדמתם ומבתיהם וכך להרחיב את ההתנחלויות. צפו בווידאו על המציאות הקשה באזור שושחלה ומקאם נבי דניאל.
במהלך שנות ה-90 נסלל כביש 60 החדש, שרובו אסור לתנועת פלסטינים, ולצדו נבנתה חומת ההפרדה. הגישות אל רבים מהכפרים הפלסטיניים והאדמות החקלאיות באזור נחסמו, ונוצר חיץ בין הכפרים עצמם וכן בינם לבין האדמות שבבעלותם. פריסת ההתנחלויות ורשת הכבישים והמחסומים באזור עציון כולו מעידים על הכוונה ליצור רצף טריטוריאלי ותחבורתי בין גוש עציון לירושלים.
חברות מחסום ווטש מסיירות ומתעדות שנים רבות באזור. משוחחות עם הפלסטינים בצמתים, במת"ק, בכפרים ובמקאמים (אתרי המורשת העתיקים הפלסטיניים) ומנסות לפרסם ברבים את הגזל, האפרטהייד והאלימות שהם חווים. על פעילותן תוכלו לקרוא בדוחות המצורפים.
בשנת 2021, לאחר שנים רבות של משא ומתן, אישר המינהל האזרחי תוכנית חדשה לכפר המרכזי ח'רבת זכריה, הכוללת היתרי בנייה. המתנחלים מהיישובים הסמוכים מחו על ההחלטה וביקשו משר הביטחון לבטל את ההיתרים. חברות מחסום ווטש עומדות בקשר עם אנשי הכפר ומנסות לערב ארגונים אחרים ולהשתמש בדעת הקהל ובאמצעים משפטיים כדי לעצור את הביטול. בקיץ 2023 נסלל ככביש חדש לישראלים (מתנחלים בעיקר) העוקף את אל־ערוב ובית אומר על התוואי של כביש 60, בעלות של 300 מיליון שקלים.
-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat TuegOct-26-2025בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
-
מחסום ג'בעה / מעבר הל"ה (גוש עציון)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום נמצא על הקו הירוק, בכביש 367 המוביל מגוש עציון לעמק האלה - מעט לפני הצטלבותו עם כביש 357. מאויש בידי הצבא ורשות המעברים. פעיל 24 שעות. לפי הפרסום של המינהל האזרחי
(2023) עוברים בו ישראלים בלבד ויש בו מעבר סחורות, מעבר רגלי ומעבר רכוב בשני מסלולים - למכוניות פרטיות ולרכב ציבורי. אך לפי בדיקתנו, פלסטינים בודדים מקבלים אישור מיוחד המאפשר להם מעבר ברכב במקום הזה. בדרך כלל האישור ניתן למעסיקים שמעסיקים יותר מעובד בודד אחד ושניתן לאסוף את כולם מאותה נקודת מפגש. בעבר היתה גישה ברכב לכביש הזה מן הכפר צוריף. היום יש מחסום בשולי הכפר ובטונדות בצידי הכביש, מעלה גבעה קטנה. המעטים בעלי האישורים מטפסים ברגל במעלה הגבעה הקטנה ומחכים על הכביש למעסיקים.
באוגוסט 2023, ביומיים שנסגרו מחסומי ירושלים עקב תקלה , הודיעו לפועלים בכריזה שיעברו דרך מעבר הל"ה.המחסום כמובן רחוק מאוד ממעברי ירושלים האחרים.
Jul-9-2025גוש עציון: התנחלויות ממזרח מתרחבות
-
מת"ק עציון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מקום זה בעל חשיבות רבה לפלסטינים משום שכאן מרוכזים שרותי ההיתרים של תושבי בית לחם והכפרים שמסביבה: הזקוקים לכרטיס מגנטי לאישור עבודה בישראל, לאישורי כניסה לביקור חד-פעמי בישראל לצורכי בריאות ודת, לאישורי משטרה שונים ועוד.
Natanya GinsburgFeb-23-2026מסביב למת”ק יש גדרות ברזל ועליהן רשת תיל דוקרני
-