בית לחם (300), יום ה’ 11.11.10, אחה”צ
מת"ק עציון, מעבר 300
14.30 – 18.00
שוב חזרנו לבדוק מה קורה במת"ק שבפעמים האחרונות היה מלא מפה לפה והשאיר אנשים רבים מתוסכלים בסופו של יום. במגרש החניה עמדו 12 מכוניות ומונית אחת והנחנו ששוב יש המונים באולם ההמתנה. להפתעתנו היה האולם ריק. הקפנו את הבניין בכדי לבדוק שמא יש תור בכניסה של השב"כ אך גם שם לא נראה איש. נהג המונית אמר שכולם נמצאים בפנים.
בחור צעיר בא בכדי לקבל אישור שלדבריו היה מוכן עבורו. הוא ניסה לצוד את עיניו של החייל בחלון בכדי שזה יפעיל את הקרוסלה, אך ללא הועיל. גם אנחנו ניסינו לעורר את תשומת ליבו של החייל; התקרבנו לקרוסלה וקראנו לעברו. היה מעניין לראות באיזו מומחיות הצליח החייל להימנע מלראות אותנו ו/או את האדם שביקש להיכנס. עברה למעלה מרבע שעה של אקרובאטיקה מצדו של אותו חייל, שהסתובב מצד לצד, התכופף והתרומם, קם מכיסאו וחזר אליו, וכל זאת תוך התעלמות מכוונת ממה שקורה מול פניו. צלצלנו כמה פעמים למשרדי המת"ק, הובטח לנו שהעניין יטופל. לבסוף אחרי כחצי שעה אכן נכנס הבחור, אחרי שהוריד את חגורתו ועבר את כל מסלול ההשפלות הרגיל; "תלך, תזוז, תיכנס" במילים קצרות, ללא מילת פניה או בקשה.
כשהתקרבנו למעבר 300, ראינו דרך הגדר שיירה גדולה של אנשים שכבר יצאו בכיוון הביתה. לאחרונה קרה לא פעם שכאשר ההצטופפות ליד החלונות הייתה רבה, יצא קצין משטרה, פתח את שער הכניסה ואפשר לקבוצות גדולות לעבור ללא בדיקה. הנחנו ששוב נמצא שם הקצין והתפלאנו לראות שיש רק מאבטח אחד וחלון יחיד מאויש. שאלנו את המאבטח למה רק חלון אחד פועל ותשובתו הייתה שזה כוח האדם שיש. לא עברו דקות רבות והמאבטח פתח את השער ואפשר מעבר של כל מי שנמצא במקום. הדבר חזר על עצמו כמה פעמים כך שלא נוצרו תורים כלל. שאלנו אותו אם זו מדיניות חדשה או יוזמה אישית שלו. הוא חייך בנעימות וענה: "אני עושה רק מה שאומרים לי".
בכדי שלא נצא מרוצות יתר על המידה מהמקום, הייתה לנו פגישה מאד לא נעימה עם מדריך תיירים ישראלי שחיכה שקבוצתו תחזור מבית לחם דרך אותו חלון יחיד. הוא פנה אלינו במילים הבאות: "אתן האסון הכי גדול של המדינה, לכו לעזה תראו מה שקורה שם, לפני שתטיפו לנו מוסר, תתביישו לכן…." ועוד כהנה וכהנה. חבל שלא הצלחנו לברר את שמו ואת שם החברה אותה הוא מייצג.
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat TuegOct-26-2025בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
-